|
|
עמוד:11
לאחר שתיארתי את המסכת הפנ < מ < ת בסוריה וכמה מן האילוצים הנובעים ממנה לגבי מדיניות החוץ, אני מבקש לתאר את מדיניות החוץ של סוריה, כפי שהתגבשה תחת משטרו של אסד . כבר אמרתי, שאסד יכול היה, לראשונה בתולדותיה של המדינה הסורית העצמאית, לנהל מדיניות חוץ מסודרת . ביסודה של מדיניות החוץ הזאת הייתה התפיסה שגובשה בעיקרה על ידי אסד עוד לפני שתפס את השלטון . כלומר : מדיניות החוץ הייתה אחת מנקודות המחלוקת בין אסד לבין יריביו בצמרת המשטר, וברגע שהוא תפס את השלטון על רקע משבר חיצוני : פרשת הפלישה הסורית לירדן בספטמבר 1970 החל לבצע את המדיניות שבה האמין . הפאזה הראשונה של המדיניות הזו הייתה לחזור לנורמליות ערבית, כלומר, לחלץ את סוריה מהמצב של הכבשה השחורה ביחסים הבין ערב"ם, לחזור לזרם המרכזי של היחסים הבין ערב"ם ולכונן יחסים תקינים יותר עם מצרים ועם מי שמשתף פעולה עם מצרים, ולהיות שותף מכובד ביחסים הבין ערב"ם . מותו של עבדול נאצר, שקדם לעלייתו של אסד לשלטון, עזר לו מאד בתהליך זה . לסוריה היה קל יותר לכונן יחסים נורמאליים עם מצרים ללא נאצר ולהתגבר על הטראומות של תקופת האיחוד ושל מה שבא בעקבותיה . גם הרצון לגוון את מדיניות החוץ, לסיים את מצב הבידוד הביןלאומי של סוריה ואת הקשר הבלעדי כמעט עם ברית המועצות, למתוח גשרים למערב אירופה ודרכם להגיע לארצות הברית היו מרכיבים חשובים במדיניות זו . מדיניותו של אסד כלפי ישראל הייתה כשל ג ידיד ואנשי הזרם הרדיקלי היינו לפעול למען שיתוף פעולה צבאי בין ערבי . הדוקטרינה של אסד בסוף 1970 קבעה, שהדרך להחזרת רמת הגולן היא באמצעות בנ"ת קואליציה ערבית, שתוכל לצאת למלחמה בישראל כדי לשחרר את השטחים שאבדו ב 1967 . זו המדיניות שנוהלה בין השנים 1970 ו 1973 . מרכיב נוסף במדיניות החוץ של אסד הוא הניסיון לרכוש השפעה בסביבה המיידית של סוריה . לאסד היו שלושה יעדים לניסיון ההשפעה הזה . קודם כל לבנון, ובניית המעמד הסורי בלבנון מתחילה כבר בראשית שנות השבעים . יעד שני להפוך את אש"ף לקליינט סורי . יעד שלישי לבנות מערכת יחסים תקינה עם ירדן, השכנה הנוספת . אסד, שעלה, כאמור, לשלטון על רקע הפלישה הסורית לירדן בספטמבר ,1970 אומנם הצליח לבנות תוך זמן קצר מערכת יחסים טובה עם חוס"ן, שבאה לידי ביטוי כבר בסוף 1973 . 11
|
|