|
|
עמוד:12
רבה . אך צריך שתהיה בה חכמה מסוימת, כי טיפשות יכולה להביא לתכנית איומה, ואנחנו עדים לכך עד היום הזה, לפעמים . כאשר נותנים פקודה צריך שיהיה מי שיבצע אותה, ואין זו הפקודה ללכת קדימה או להסתער אלא, כפי שנראה, המדובר הוא בפקודות מפורטות מאוד, המעידות על קיום תשתית מנהליתפיקודית מחשבתיתמלחמתית כזאת, שבלעדיה איאפשר להבין כל עיקר את מה שקרה . לפני אותו משפט, שבו מסיים בןגוריון את ההקדמה שלו לספר "תולדות מלחמת הקוממיות", הוא אומר משהו חשוב על חברי ה"הגנה" או "ארגון ההגנה", אבל פה יש לזה משמעות אחרת, ואני מצטט : 'איש ה"הגנה" היה נאמן עד הסוף, והוא יאבק, ישרה ויוכל, וידיעה זו הייתה נכונה ולא הכזיבה' . כלומר, צה"ל לא היה המשך של ה"הגנה" אבל התכונה האחת והיחידה של איש ה"הגנה" המוזכרת כאן, בספר הרשמי הזה, שהוא נאמן ומוכן להקריב את חייו עד הסוף, ובזה לא הכזיב . זאת איפוא התרומה של ה"הגנה" ושל איש ה"הגנה" . ראיתי את הספר לפני 14 שנה ואפשר שהדבר הרגיז אותי כבר אז, אבל שכחתי . ארגנתי אז משלחת לחפש את עקבות בר כוכבא, ויתכן שבאותו רגע הדאיג אותי פחות משפט זה של בןגוריון . אולם אחר כך עשיתי חשבון, שאם בעוד אלפיים שנה ישאר לנו רק הספר הזה מכל מה שקרה פה ב ,1948 כמו שנשאר לנו רק ספרו של יוספוס פלביוס על מה שקרה בימי מרד הבית השני, כי אז יכול להיווצר העיוות ההיסטורי הגדול ביותר . אינני רוצה לדבר באופן אישי על הספר הזה, אבל אם תחפשו באינדקס אדם כמו ישראל גלילי הוא לא נזכר שם בכלל, ואיני מדבר על אחרים . למען השוויון אני מוכרח להגיד, שגם יגאל ידין איננו בספר . 12
|
|