|
|
עמוד:14
שיירה שנסעה מתל אביב לירושלים בשעות אחר הצהריים נתקעה ליד המשאבה התחתונה ונחסמה . כמחצית מכלי הרכב נשרפו . שנייםשלושה כלי רכב הצליחו לחמוק ולעבור, להגיע לקרית ענבים . היתר פנו לאחור, נכנסו למשאבה התחתונה, ואלמלא היה כוח בריטי שהתגייס לאבטחתם, גורלה של השיירה היה רע מאוד . השיירה חזרה לחולדה בליווי היחידה הבריטית . שתי שיירות נוספות בעצם סתמו את הגולל על שיטת האבטחה הצמודה : שיירת נבי דניאל, ב 72 28 למרס, שאמנם הגיעה לכפר עציון, אבל בדרכה בחזרה נחסמה, בלי יכולת לזוז, באזור בריכות שלמה; ושיירת חולדה, שיצאה מחולדה לירושלים, לא הצליחה לסלק מכשול, רכב פגוע, ולא ביצעה את משימתה . נדמה לי שהלקח הזה, של חוסר יכולת להבטיח את תנועת השיירה מתוך השיירה, יכול היה להילמד קודם . הוא לא היה חדש לכולנו . אבל עד שהדרך הזו לא מוצתה עד תום והגיעה לסופה הפיזי, לא נעשה שום שינוי עקרוני בשיטה . שופרו כלי הנשק, שופרה מערכת הקשר, אבל מבחינה עקרונית המשיכה האבטחה מתוך השיירה להיות בלתי יעילה . כדי לתת לכם קצת מושגים על כמויות הרכב והשיירות בתקופה שאני מדבר עליה, אקרא את הקטע מתוך ספרו של לויצה * : "הפורמנים, כאמור, מדצמבר עד מרס" כשאני אומר הפורמנים אני מתכוון גם לגדוד השישי וגם לגדוד החמישי . משום מה השם "פורמנים" דבק באנשי הגדוד הששי, אבל לא היה שום הבדל ביניהם . שיטת הפעולה הייתה דומה, וכולם עסקו באותה מלאכה "מדצמבר עד מרס הם ליוו 224 שיירות משא, בסך הכל 3,097 משאיות, והעבירו 10,838 טון אספקה . במבצע נחשון, מה 1 עד ה 15 לאפריל, ליוו שתי שיירות : יצחק לוי ) לויצה ( , תשעה קבין ירושל < ם בקרבות מלחמת העצמאות, הוצאת מערכות, תל אביב ,1986 עמ' 180 . 14
|
|