פרופ' דן הורוביץ

עמוד:12

ב . שנית, יש בה הסתלקות מהתפיסה, שישראל נוקטת מלחמות כדי להסיר איום על ביטחונה ומעבר לתפישה של ניצול הזדמנויות . אריק שרון אמר : "יש מטרות ומטרות נלוות"­, יוצאים למלחמה למטרת מוצא ומצרפים אליה את המטרות הנלוות . מטרת המוצא היא, למשל, שלום הגליל, אבל מותר בהזדמנות זאת לקחת "טרמפ" למטרות נלוות, כחיסול מרכז המחבלים בביירות או הכתרת בשיר ג'מאיל לנשיא בלבנון . רפול הגדיר זאת אחרת : "אני לא בניתי צבא כל כך טוב כדי לא להשתמש בו" . ג . כאשר יוצאים למלחמה על מטרות מדיניות ­ זו בדרך כלל יציאה למלחמה בלי קונצנזוס לאומי . ד . העברת מרכז הכובד מביטחון יסודי לביטחון שוטף, כלומר ­ מהטיפול באיום על השלום הטמון בצבאות ארצות ערב לטיפול במחבלים . בתחום זה היה מתח פנימי בקרב מנהלי המלחמה . בעוד שחלק לחץ לשימוש במלחמה למען ביטחון יסודי תוך שימת הדגש על מלחמה נגד הסורים, סחבו שרון ובגין את המלחמה לביירות . אפשר להגיע למסקנה זו על יסוד מהלכי המלחמה, אך גם אפשר לבנות על הצהרותיהם של שלושת האישים המרכזיים בעיצוב מדיניות החוץ והביטחון . את רפול כבר ציטטתי, וכן גם את אריק שרון, שקבע שיש מטרות מוצא ומטרות נלוות . אמנם מלחמות ישראל הסתיימו גם בעבר לאו דווקא בקו הסיום שחזו מראש . מפני שלמלחמות יוצאים בלי מטרות מלחמה מוגדרות מראש ) וזאת כדי למנוע חוסר קונצנזוס ( חורגות לפעמים מלחמות ישראל מעבר לקו הסיום הצפוי . כך היה במבצע ליטאני, וכך במלחמת ששת הימים . צה"ל הרחיק לכת יותר ממה שהניחו מראש . אבל ניצול הצלחה הוא עניין שונה מניצול הזדמנויות ומטרות נלוות . יש הבדל בין מטרות נלוות שנקבעו מראש ובין ניצול הצלחה צבאית לצורך הישג נוסף, שלא הובא בחשבון מראש . ישנו מחיר שמוכנים לשלם ­ באבידות, במוראל לאומי, בכסף וכדומה . ואם אפשר לנצל את ההצלחה למען הישג נוסף במחיר מינימלי קורה לפעמים שאין עוצרים בקו הסיום הצפוי . לעומת זאת, במקרה של הצבת מטרות נלוות מראש יש מאזן מחירים אחר, מלכתחילה . וזאת ­ מפני שהמטרות הנלוות נלקחות בחשבון מראש . לפי­כך, מוכנים לשלם עבור השגתן בשיעור אבידות גבוה יותר, באובדן תמיכה מדינית ובבידוד ישראל בזירה הבין­לאומית . מוכנים גם לשלם יותר ­ באובדן קונצנזוס לאומי . ­ 21­

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא