שמעון פרס

עמוד:13

ראשית ­ ההסתדרות, שהסכימה מרצונה לוותר על חלק מתביעותיה, והיה לה קשה לשתף פעולה עס הממשלה ועס המעסיקים . שנית ­ שר הביטחון, שהסכים להורדת סכום ניכר מתקציב משרדו ) והיה צריך לעבוד קשה לשם כך ( . שלישית ­ הורדת הסובסידיות, שהתקבלה בציבור עם כל הקושי שבדבר, וכמובן ­ הסיוע בסכום של מיליארד וחצי דולר שקיבלנו מארצות הברית . המצוקה שלנו היא לא חוסר כסף : אנו חוששים שהזרמת כסף קל בכמויות גדולות למשק תביא מחדש לאינפלאציה . אם מישהו עולה לירושלים עם נימוקים טובים וחוזר עם סל מלא כסף זול וקל ­ עם כוח הרס הוא חוזר, משום שהזרמת כסף למשק ללא חשבון היא הרסנית ומביאה לאינפלאציה . היינו צריכים להתמודד עם שורת נושאים, כמו קופת­חולים וכמו בעיותיה של ההתיישבות העובדת . להתיישבות יש היום שלוש בעיות כלכליות : הראשונה ­ הקשה והבוערת ביותר ­ משקי רמת הגולן והבקעה, שם הצטבר חוב של מאתיים ושלושים מיליון דולר . משקים שנתנו ערבויות, ביניהם גם משקים מבוססים, נקלעו לסכנה של פשיטת רגל ושל ערעור עצם קיומם החקלאי . כאן מוכרחים לעשות פעולת הצלה מהירה ורצינית, ובלי ליצור מצב של "אתה תעשה חובות, ויימצא מי שישלם" . הבעיה השנייה היא ההתיישבות הצעירה בתנועת המושבים, שיש לה חוב מיידי של שלוש מאות ועשרים מיליון דולר . עולים רבים באו מצפון אפריקה והשקיעו עשרות שנות עבודה בתענכים, בלכיש, בנגב, בגליל . היום חשך עולמם . אם לא תיעשה פעולת הצלה מהירה, יעמדו מושבים אלו בפני סכנת פירוק, ואני מבין ללבם של נציגי המושבים, שלמעשה אמרו לחבריהם להפסיק להשתתף במוסדות . הבעיה השלישית היא התק"ם . שני שליש ממשקי התק"ם נמצאים במצב יציב, פחות או יותר, ושליש אחד מהמשקים נקלע לקשיים רציניים . החוב של התנועה הקיבוצית מגיע למיליארד דולר, מזה זקוקה התק"ם למאתיים מיליון דולר באופן מיידי . בתק"ם מאמינים שבתנאים נכונים יוכלו לגייס סכום זה מהציבור באמצעות איגרות חוב . לפי החשבון שעשיתי עכשיו, מדובר בשבע מאות וחמישים אלף דולר . אינני מדבר תיאורטית אלא מעשית : מניין לוקחים את הכסף הזהו בטוחני שאשקף את דעת התנועה, אם אומר שאין לחזור לבית הדפוס וגם אין ללוות כסף מבנקים . הבעיה המרכזית היא ש­ < 0 > 45 מהתקציב מיועדים להחזר חובות, וזאת כשתקציבי הביטחון והבריאות צומצמו ותקציב החינוך מוקפא במקום לגדול . אינני מדבר עכשיו כאיש תנועת­העבודה, אלא כאזרח בישראל . אם, חס ושלום, תהיה התמוטטות ברמת הגולן, בבקעת הירדן, בתענכים, בלכיש או בחבל אשכול ­ זו תהיה נסיגה נוראה מכל מה שבנינו בארץ . בכל אלה, ולא בפרשה זו או אחרת, אני רואה את האתגר המיידי . אם יינתן סיוע, לא בתנאים של פינוק ­ המשקים לא רק ייצאו ממצוקתם, אלא גם ייהפכו מחדש לכוח יצרני גדול מצד אחד, ומצד אחר יובטח שהקרקע תישאר בידיהם . גם כאן טמון אחד ההבדלים בינינו לבין הימין . ההבדל הוא בין תפיסה טריטוריאלית האומרת שאפשר להגן על אדמה בכוח הצבא ובפעילות דיפלומטית, לבין התפיסה האומרת שמי שאינו נועץ את המחרשה בשטח, סופו לאבד את אדמתו ואת השטח כולו . 13

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר