|
|
עמוד:8
בהשקפת עולמו היה טבנקין מארכסיסט ונשאר כזה כל ימיו . גם את הניסיון הסובייטי בברית המועצות החשיב עד סוף ימיו . הוא ראה תמיד את האורות יותר מאשר את הצללים . כמובן, מעולם לא קיבל מרות של מפקדה עולמית היושבת בבירה זרה . הוא ראה את הציונות ואת הקיבוץ בארץישראל משובצים בתהליך הקידמה העולמי, שברית המועצות היא חלק ממנו ! אבל כל ימיו ) ואיני רואה נקודת גבול נושא זח ראוי שייחקר ביתר רצינות ( היטלטל טבנקין בין אנארכיזם לבין בורוכוביזם, בין השלכת היהב על הוולונטאריזם החלוצי, על הרצון החופשי של האדם, לבין האמונה בהכרח ההיסטורי שבניצחון הסוציאליזם כמשטר גלובאלי . הוא נקלע כל ימיו בין החירות לבין המרות, בין חברה לבין מדינה, ואם תרצו גם בין הרצוי לבין הצפוי . היחס בין מה שנראה לו רצוי לבין מה שנראה לו צפוי היה באמת יחס דיאלקטי, ואולי נכון יותר יחס אופציונאלי . כדי להשיב על השאלה מה היה רצוי לטבנקין, ty < 7 להביא ציטטה ) מרכזית, לדעתי ( מדבריו . הוא אמר "הומניזם במובנו האמיתי הוא התפתחות חופשית ועולה של האדם היוצר, האדם המשנה את העולם ומתאים אותו לצרכיו האישיים והחברתיים . " והדיאלקטיקה היא שלא כל הצפוי הוא הרצוי . יש אופציות לארצויות בהתפתחות ההיסטורית, כגון מלחמה, חורבן העולם . אבל הרצוי ברההגשמה ) ומזה לא סטה טבנקין עד יומו האחרון ( יכול להיקבע רק מתוך הצפוי; הוא קיים בכוח ההתפתחות ההיסטורית, ואם אינו קיים וגנוז בה אין לו תקווה . זה היסוד שאינו אוטופי אצל טבנקין, אבל הרצוי לו הוא התפיסה ההומאניסטית . טבנקין היה משוכנע שהצפוי לנו במישור הלאומי הוא חיסול הקיום היהודי בגולה, לכן היה גם משוכנע בהכרח חיינו העצמאיים בארץ . הצפוי לנו במישור העולמי, לדעתו, הוא מאבק עד חורמה בין קפיטאליזם לבין סוציאליזם, בין אימפריאליזם לבין שחרור עמים ובין עולם לאאנושי לבין הומאניזם שואף חירות ויוצר . מול דיאלקטיקה זו, מול האפשרויות שבכוח הבעיה הגורלית שהטרידה את טבנקין כל ימיו כמנהיג, כמחנך וכאיש קיבוץ, הייתה האם הפוטנציה של משטר צודק, של שיבת ציון, לא תושם לאל על ידי האימפוטנציה של הנושא האנושי . כל ימיו חינך ופעל טבנקין לחיזוק הנושא האנושי של ההגשמה הסוציאליסטית והשיתופית . הוא העניק חיות לרצון האנושי לממש את ההכרח ההיסטורי, ובנה תנועה חלוצית שהטילה את משקלה למען האופציה הקונסטרוקטיבית . כאשר אנו מתכנסים לדון על המדיניות הסוציאליסטית ועל ההגשמה הסוציאליסטית בישראל, נשאלת אותה שאלה טבנקינית האם האפשרות להתפתחות הולכת ועולה של האדם, להתגברותו על פגעי הטבע ולהפיכת סדרי החברה, לא תושם לאל על ידי האימפוטנציה של הנושא האנושי בישראל של היוםו מהו כוחה של תנועתהעבודה היום ? מהו כוחן של התנועה הקיבוצית ושל תנועת המושבים היום ! מהו כוחו של הפרולטריון החרושתי, המהווה את הבסיס לכלכלת ישראל והמגשים את ערך העבודה בביטויה הגורדונאי או בביטויה המארכסיסטי ! מהי העוצמה של כל הכוחות האנושיים הללו לממש את הפוטנציות הגלומות בהתפתחות ההיסטורית לבניין חברה מתוקנת יותר ! אנו רוצים לבחון בערב זה, בעזרתם של שמעון פרס ושל יצחק בןאהרון, את הגשמת הסוציאליזם בישראל של ,1986 לעמוד על הישגים, בעיות, חולשות ואולי גם על סטיות, לעמוד על פוטנציות ועל אימפוטנציות . העתידנים, או חוקרי החברה, אוהבים היום לדבר על גראפים המבטאים מגמות היסטוריות, והשאלה היא מהי המגמה לגבי הגשמת הסוציאליזם ! האם זו מגמה עולה, או, חלילה, יורדת או שמא מצב של קיפאון ! כמובן, כדי להשיב על שאלה זו יש להגדיר מהו סוציאליזם ולבדוק מהו המכנה המשותף של השקפות
|
|