|
|
עמוד:12
] 12 [ צומת ביל"ו העדיפו לעסוק בעלייה השנייה, שהייתה עשירה באישים מעניינים בעלי יכולת ביטוי, ורק על עצמם לספר ידעו . ביל"ו הייתה פרט אחד בתמונה הכוללת של העלייה הראשונה שמעטו בה בעלי הכישרון הספרותי, ושהסגנון העברי שלהם, המאולץ והמליצי, הקשה את הקריאה בכתביהם המעטים יחסית . יחסי הציבור של העלייה השנייה היו טובים לאין ערוך מאלה של הראשונה . בשנות השמונים של המאה העשרים פרסמה החוקרת שולמית לסקוב 3 אחר כך תרגמה,את מחקרה המקורי והמעמיק על תולדות הביל"ויים . 4 גולת הכותרתערכה מחדש ופרסמה את יומנו של חיים חיסין, חבר ביל"ו . של עבודתה הייתה עריכה מחדש של ה"כתבים לתולדות חיבת ציון" שהופיעו בשנות השלושים בעריכתו של אלתר דרויאנוב, קובץ תעודות שעסק בתנועת חיבת ציון, תנועה ששאפה לציון ושקדמה להרצל . לסקוב הוסיפה מסמכים, השלימה את אלה שפורסמו רק בחלקם ותרגמה את כל 5 "כתבים לתולדות חיבת ציון" בעריכתה של לסקוב היאהתעודות לעברית . עבודה מונומנטלית שכל מי שמתעניין בתולדות העלייה הראשונה נזקק לה . מאז שולמית לסקוב לא נמצא חוקר שעסק בביל"ו . בערוב ימיה העבירה לסקוב את התעודות שהצטברו אצלה בנושא אל חיים פילון, נכדו של חיים חיסין . אולי יימצא בעתיד מישהו שיתעניין בנושא, והחומר לא ילך לאיבוד . אני מבקשת לגדור לעצמי פינה קטנה בתולדות הביל"ויים והעלייה הראשונה ולעסוק בשלוש דמויות מקרב הביל"וים במישור של מיקרו-היסטוריה . תולדות שלושת הגיבורים שאעסוק בהם משקפות את הגדולה, את העליבות, את משאת הנפש וכישלון הביצוע, את ההתפעמות ואת האכזבה שהיו מנת חלקה של ביל"ו, של העלייה הראשונה . ובהשאלה — של המפעל הציוני כולו . תהפוכות הרגש שידעו השלושה, הכישלונות, כאבי הלב והניצחונות המרים-המתוקים יכולים לשמש משל לכל התנועה הלאומית-היהודית, לפחות לאותו ענף ממנה שהתמקד בארץ ישראל . עבודתי מתבססת בעיקר על ההתכתבות בין השלושה, שהייתה רובה ככולה ברוסית, וכן על מאמרים שפרסמו, אף הם רובם ברוסית . אני משתמשת בחומרים שכתבה, ערכה ותרגמה שולמית לסקוב וגם נעזרתי באירנה קנטורוביץ, מתרגמת שתרגמה עבורי את המכתבים והמסמכים שלא תורגמו לעברית עד לאחרונה, ובמכתבים, במאמרים, במחקרים וכן בקטעי יומן של חיסין, ששולמית לסקוב בחרה שלא לתרגם . התרגום מרוסית, שכדברי ביאליק יוצר מעין צעיף בין החומר ובין החוקר, מאפשר במקרה זה לדלג על
|
|