|
|
עמוד:12
] 12 [ ה קץ של קץ העולם פחות ממספר עוקבי חשבון הטוויטר של מרגרט אטווד . האם עלינו לבַכּות את היכחדותה של המסה ? או שעלינו לחגוג את העובדה שהמסה כבשה את התרבות הכללית ? * מיקרו-נרטיב אישי וסובייקטיבי : את המעט שלמדתי על כתיבת מסות, למדתי מעורכִי ב ניו יורקר הנרי פינדר ( Henry Finder ) . הלכתי להנרי לראשונה בשנת 1994 , כמי שמתעתד להיות עיתונאי וזקוק לכסף נואשות . בזכות מזל חסר פשר, בעיקר, הפקתי מסה בת פרסום על שירות הדואר של ארצות הברית, * ואז, בגלל אי-כשירות מולדת, כתבתי מסה לא בת פרסום על הסיֵירה קלאב . * * זה היה השלב שהנרי אמר שאולי יש לי כישרון כלשהו ככותב מאמרים . שמעתיו כאומר : ״מכיוון שאתה בבירור חרא של עיתונאי״, ודחיתי בתוקף כל אפשרות שיש לי כישרון כלשהו בתחום זה . חונכתי עם האימה הטיפוסית לאנשי המידווסט מפני פטפטת יתר על עצמי, והייתה לי גם דעה קדומה, שמקורה ברעיונות מוטעים מסוימים על כתיבה ספרותית, נגד אמירתם של דברים שאפשר ל תארם תיאור מתגמל יותר . אבל בכל זאת נזקקתי לכסף, אז המשכתי להתקשר להנרי בתקווה לקבל הצעה לביקורת ספרים . באחת השיחות הללו הוא שאל אותי אם יש לי עניין כלשהו בתעשיית הטבק — נושאו של ספר היסטוריה חשוב מאת ריצ׳רד קלוגר ( Richard Kluger ) . אמרתי מהר : ״סיגריות הן הדבר האחרון בעולם שאני רוצה לחשוב עליו״, והדבר גרר את תשובתו המהירה עוד יותר של הנרי : " לכן אתה חייב לכתוב עליהן" . * * * זה היה השיעור הראשון שלמדתי מהנרי, והוא נשאר החשוב בהם . אחרי שעישנתי בכל שנות העשרים שלי, הצלחתי להפסיק לשנתיים בראשית שנות השלושים שלי . אבל כשהוטלה עליי כתיבת המסה על רשות הדואר, ונחרדתי למחשבה שאצטרך לצלצל ולהציג את עצמי כעיתונאי של ה ניו * המסה ״אבד בדואר״ נכללה לימים בקובץ המאמרים של המחבר איך להיות לבד , ספריית אופקים, עם עובד, תל אביב 2017 . כל הערות המערכת מובאות בכוכבית . * * The Sierra Club : מועדון טיילים ואוהבי טבע, הגדול מסוגו בארצות הברית . * * * ״עד שיעלה עשן״, איך להיות לבד , עמ׳ 113 - 128 .
|
|