|
|
עמוד:11
] 11 [ פ תח דבר שביוגרף כותב ״ביוגרפיה של . . . ״ במעשה שיש בו יומרה לא מעטה הביוגרף מנסה להיכנס לראשו של גיבור סיפורו ולנעליו . לעולם לא יהיה המהלך הזה שלם . אך הכוונה מגדירה את טיב העבודה . מחקר ביוגרפי דורש אפוא את ההקשר ההיסטורי, עבודה מקצועית על מקורות לצד בדיקה זהירה של נפשו של נושא המחקר וגופו . מצאנו שהדרך הנכונה לנו כחוקרים שאינם מצוידים בכליו של פסיכולוג מקצועי עיקרה בניסיון להגדיר את שאנחנו מבינים בלי להזדקק למודלים או לתאוריות של אנשי מקצוע בתחום הנפש . מובן שהתייעצנו עם מומחים בתחום, אך לעולם נשאר וייצמן עבורנו יחיד ומיוחד בלי שננסה לייחס לנפשו הגדרות מכלילות . זה המקום להודות לפרופ׳ מוטי מרק, לגבי בונויט ולמתי בן-צור, עתירי הידע והניסיון, שהקשיבו, חיזקו או הפריכו תובנות שעניינן נפשו ורוחו של וייצמן . עד מהרה גילינו שאין בכך די . מקריאת ביוגרפיות שכתבו אחרים ומשהות נמשכת במחיצתו של וייצמן גילינו את ההכרח לשחרר מעט את מוסרות הדמיון, את הצורך ואת הרצון להשתמש בכליה של הכתיבה הספרותית . אין מדובר במהלך אסתטי בלבד, אף שהוא אינו מגונה להרגשתנו . מדובר, לטעמנו, גם בכלי מקצועי משלים . קריאת שלל המקורות והמגע האינטימי עם הגיבור מתירים לדמיון לעשות מעשה של השלמה . כמו במקרה של משולש שווה שוקיים : הבסיס נחקר היטב, ההשלמה נובעת ממנו . הכתיבה הספרותית, הלחה יותר מהטקסט ההיסטוריוגרפי המקובל, מאפשרת לנסח תובנות שאין להן סימוכין ישירים זולת ההקשר וההיכרות העמוקה עם גיבור הסיפור, עם אורחו ורבעו, עם המקורות העוסקים באירוע שעליו מדובר, עם הסביבה התרבותית והפוליטית ולא פחות חשוב — עם הסביבה הפיזית שבה אירע מה שאירע . בתיאור סביבת ההתרחשויות בזירותיה השונות לא הסתפקנו במה שהציעו לנו הארכיון, הספרייה ואפילו לא מאגרי המידע הווירטואליים . יצאנו בעקבות וייצמן . כיוון שהוא נדד כל ימיו, נדדנו בעקבותיו בבחינת אין טוב ממראה עיניים . לא יכולנו לקצב שלו, אך למדנו דברים רבים שמילים לא תוכלנה להביע . נופיו של וייצמן בתקופה שבה הביוגרפיה הזו עוסקת, 1922 - 1952 , עיקרם בלונדון, בניו יורק, בירושלים, ברחובות, בשווייץ ובדרום טירול ( איטליה ) . רובם נותרו בלא שינויים דרמטיים חוסמי דמיון . לא כן הנוף האנושי . בדרך הטבע נותרו מעט אנשים, אם נותרו בכלל, שעבדו עם וייצמן באינטימיות המקנה לעדותם ערך של מסמך ראוי . עדויות כאלה אינן מדייקות בדרך כלל בפרטים ובהקשרם . הן טובות יותר בצבעים של אווירה . במקרה הזה ראויים לציון שלושה מפגשים איכותיים . הראשון
|
|