|
|
עמוד:13
] 13 [ א דוני, איזו זווע ה , אקזיסטנציאליזם ! עושה מדיטציה עם נזירים בהר אתוס, משוטט עם הטמאים בהודו ונלחם 8 לעת עתה, עצם העובדה שלא עם דייגים בסופות מול חופי ניופאונדלנד . ילמד בלה האבר כבר הייתה בגדר הרפתקה . הוא עשה את הסידורים, הקיץ חלף, והוא נסע לברלין ללמוד . בשובו בסוף השנה שעשה שם הביא עימו תערובת חדשה : שיטות הפנומנולוגיה הגרמנית, מעורבבות עם רעיונות של הפילוסוף הדני סרן קירקגור ושל אחרים שקדמו לו, מתובלות בתיבול הצרפתי המיוחד של הרגישות הספרותית שלו עצמו . הוא החיל את הפנומנולוגיה על חייהם של בני אדם בדרך אישית ומרגשת יותר מזו שהתכוונו לה ממציאיה אי-פעם, ובכך נעשה האב המייסד של פילוסופיה שנעשתה בין-לאומית בהשפעתה, אך נותרה פריזאית בטעמה : האקזיסטנציאליזם המודרני . ההברקה בהמצאתו של סארטר נעוצה בעובדה שהוא אכן הפך את הפנומנולוגיה לפילוסופיה של קוקטייל משמש — ושל המלצרים שהגישו אותו . וגם לפילוסופיה של הציפייה, של העייפות, של החששנות, של ההתרגשות, של טיול במעלה גבעה, של התשוקה למאהבת נחשקת, של המיאוס ממאהבת לא רצויה, של גני פריז, של הים הסתווי הקר בלה האבר, של התחושה כשיושבים על ריפוד דחוס מדי, של הדרך שבה שדי אישה מתמזגים כשהיא שוכבת על גבה, של הריגוש שבתחרות אגרוף, של סרט, של שיר בסגנון ג׳ז, של ראייה חטופה של שני זרים שנפגשים מתחת לפנס רחוב . הוא יצר פילוסופיה מסחרחורת, ממציצנות, מבושה, מסדיזם, ממהפכה, ממוזיקה ומסקס . המון סקס . פילוסופים לפניו כתבו במשפטים ובטיעונים זהירים, ואילו סארטר כתב כמו סופר — שלא במפתיע, כי זה מה שהוא היה . ברומנים שלו, בסיפורים הקצרים ובמחזות וכן במסות הפילוסופיות כתב על התחושות הגופניות של העולם ועל המבנים והלכי הרוח בחיי אדם . מעל לכול כתב על נושא אחד גדול : מה פירוש הדבר להיות חופשי . הוא סבר שהחירות מונחת בליבה של כל חוויה אנושית, והיא שמבדילה את בני האדם מכל סוגי האובייקטים האחרים . הדברים האחרים רק נמצאים במקום, מחכים שידחפו אותם או ימשכו אותם . אפילו בעלי החיים שאינם בני אדם נוהגים לרוב על פי האינסטינקטים וההתנהגויות שמאפיינים את מינם, כך סבר סארטר . אבל בתור אדם, אין לי שום טבע מוגדר מראש . אני יוצר את הטבע הזה באמצעות מה שאני בוחר לעשות . כמובן, אני עשוי להיות מושפע מהביולוגיה שלי או מהיבטים של תרבותי והרקע האישי שלי, אבל
|
|