בפתח הספר: הצורות בשטיח

עמוד:13

ע ו ד ! , 13 החיפוש וסיפר על שיחתו עם הסופר למבקר אחר, בוגר ממנו . הלה נתפס מיד לקסם המרדף והשקיע בו את כל כוחו וזמנו . אולי הוא גם הצליח לפענח את החידה, אלא שהלך לעולמו טרם שעלה בידו להעלות את דבר תגליתו על הכתב . הוא אמנם גילה את הסוד לאשתו, אלא שזו, סופרת כותבת רומנים בעצמה, שמרה עליו לעצמה בקנאות, וסירבה לגלותו אפילו לבעלה השני, גם הוא מבקר ספרות . למעשה, היא לא הזכירה לבן הזוג השני הזה את עצם קיומו של אותו סוד . המבקר הצעיר מגלה לתדהמתו, אחר מות האישה בעת לידה, שבן הזוג האבֵל אינו יודע דבר וחצי דבר על אודות החידה ופתרונה . ג'יימס העניק כאן לעלילה שלו רגע קומי חריף במיוחד . מחד גיסא, העידה תדהמתו של המבקר על נאיביות מסוימת, שמקורה בעיסוק האובססיבי בספרות וב"משמעויותיה" . היא מלמדת על כך, שהוא לא יכול להאמין בקיומם של אינטימיות זוגית בין גבר לאישה, שקרבו זה אל זו קרבת בשרים, ושל "סודות" הכרוכים בה, אלא אם כן כללה האינטימיות את חשיפתו של ה"סוד" הספרותי החשוב בעיניו יותר מכול . מאידך גיסא, ההימנעות מגילוי הסוד מציעה תובנה אל תוך האינטימיות הזוגית, שגם כאשר היא מלאה ושלמה נותרים בה סודות, שכל אחד ואחת מן השותפים לה שומרים לעצמם בקנאות . בין כה וכה, כשהגיבור המרכזי מגלה גם לבעל האבל את פרשת השיחה ששוחח עם המספר הנערץ — אף הוא כבר הלך בינתיים לעולמו — הלה כמו שוכח את אבלו ונשאב בו ברגע גם הוא אל תוך החידה הספרותית . הוא מתחיל במרדף משל עצמו אחרי הדגם שבשטיח, שאת תוצאותיו איננו יודעים . כך נמסר המאוַוי הגדול של הביקורת הספרותית הפרשנית — לזהות לא את הגלוי לעין אלא את הדגם הנסתר — מיד ליד ומדור לדור . הקומדיה העצובה של ביקורת הספרות, עיסוקיה הכפייתיים בדברים הנראים בעיני מי שאינם מבקרים בעלי חשיבות משנית,

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא