|
|
עמוד:12
אמירות שנראו תלושות מהמציאות, בוודאי לפני תחילת התמרון הקרקעי של צה"ל ברצועה, בד בבד עם הגברת עצימותה של הלחימה . בפעם הראשונה זה עשרות שנים עמדו הישראלים בפני חשש אמיתי מהשמדתה של המדינה . בינתיים, בצפון אמריקה, פעילים קיצוניים ראו בפחד הגדול ביותר של הישראלים משאלת לב ופעלו בכל כוחם לממשה . יהודי אמריקה נאלצו להגן לא רק על מדינת ישראל, אלא גם על עצמם, בצל עלייה חסרת תקדים באנטישמיות . לפי נתוני הליגה נגד השמצה ( ADL ) , הנלחמת באנטישמיות, בשנה הראשונה למלחמה אירעו כ ‑ 10,000 תקריות אנטישמיות בארצות הברית, עלייה של כ ‑ 200 אחוז 1 כל מקרה כזה אינו רק סיפור בעיתון המקומי, ביחס לשנה שקדמה לה . אלא אירוע שמעצב עמוקות את תפיסתם של יהודי אמריקה את עצמם, את המדינה שהם חיים בה ואת רמת הביטחון האישי שהם חשים . כ ‑ 1,200 מהתקריות האנטישמיות שדווחו התרחשו בקמפוסים, עלייה של כ ‑ 500 אחוז בשנה . מוסדות הלימוד נהפכו לזירת קרב של ממש, וחלק מהתקריות כללו אלימות מילולית קשה ואף הידרדרו לאלימות פיזית . זה שנים שהאוניברסיטאות הליברליות בארצות הברית הן עוינות ליהודים, לישראלים ולתומכי ישראל . המשתייכים לקבוצות אלה לא מרגישים רצויים בהן, בין כסטודנטים ובין כאנשי סגל . המלחמה החריפה עוד יותר את המצב הרע ממילא, עד כדי כך שיהודים, ישראלים ותומכי ישראל באוניברסיטאות הגיעו למסקנה שאי ‑ אפשר להבליג עוד . לתחושתם, מה שקורה בקמפוסים כבר מזמן לא נשאר בקמפוסים . קבלת המצב הזה, שאינו נוח ליהודים, לישראלים ולתומכיהם ואף מסוכן להם, דנה את הסטודנטים והמרצים שנמנים עם קבוצות אלה באוניברסיטאות הליברליות לאומללות ולדחייה . ואם לא די בכך, היא גם מאפשרת לתפיסות האנטי ‑ ישראליות לחלחל לחברה הכללית, תחילה לצעירים המשכילים ודרכם לשאר הקבוצות, ולסכן את היהודים במערב . חוסר מעש בנושא ישפיע ישירות על מעמדה הבינלאומי של ישראל, על הקשר המיוחד שלה עם ארצות הברית, על ביטחונה הלאומי ועל יכולתה 12 אופיר דיין
|
|