|
|
עמוד:13
של הרגליםמשמעותהכפל אסיף ו - חג הסוכות 13 6 בסוכות . לוח – כפל המשמעות של החגים קשור בשורשו ללוח השנה הכפול שבתורה לא במקרה פותחת התורה 7 חקלאית . - חודשים ירחי מותאם ללוח עונות של שנה שמשית "החֹדש הזה לכם ראש – 8 בלוח החודשים הירחי כ"מצווה ראשונה שנצטוו ישראל" רק הירח מתחדש, מחודש לחודש, רק בירח יש מולד חדש – חדשים" ( שמות י"ב, ב ) "הראהו [ ה' למשה, יב"נ ] , לבנה בחידושה, – שאפשר להצביע עליו ולומר "החֹדש הזה" 9 מתחדש, יהיה לך ראש חודש" . ואמר לו : כשהירח המצרים לעומת זה חיו לפי לוח שמש קבוע ומסודר, מותאם לקצב החיים במצרים שנים עשר חודשים בני שלושים יום כל אחד, וחמישה ימי חגיגות של – ולגאות הנילוס ראש השנה . שום דבר לא התחדש במצרים, כמו השמש שאיננה מתחדשת, הכול היה קבוע ומחזורי . כסף משנהומוספין פ"ז הכ"ד ) , פסק חיוב דאורייתא לספור בכל מקום ובכל זמן, ואולם ראה ב יא דעות אחרות . שם, שהב מנהגי האבלות בימי הספירה מחזקים את המחשבה, שספירת העומר קיבלה בגולה משמעות חדשה . דווקא עם שיבתנו לארצנו, בנפלאות קיבוץ גלויות, חוזרים ימי הספירה ומקבלים הארה מהטבעיות של ארץ ישראל, יחד עם ימי זיכרון ועם ימי חג היסטוריים חדשים . המינים שקשורים דווקא ב'חג האסיף' החקלאי שבארץ ישראל ובמקדש, מהווים גם ארבעת . 6 הלוא תקנת רבן יוחנן בן זכאי ליטול אותם שבעה ימים גם מחוץ למקדש – בגולה מעין 'זכר' ובגולה, יש לזה משמעות – ( ראש השנה פ"ד מ"ג ) נולדה במסגרת תקנות 'זכר למקדש' עץ ל כך במבוא ( 'ראש אמיר' ) לחיבורו על האתרוגיםמיוחדת . ראה מה שכתב הראי"ה קוק ע ( יפו תרס"ז / ירושלים תשמ"ה ) , וראה הסברנו לארבעת המינים, להלן . הדר , היא מצוות קידוש החודש ועיבור ספר המצוותראה לשון הרמב"ם בסוף מצוות עשה קנג ב . 7 ת . רק ירקות השנה . רוב רובה של החקלאות תלויה בשמש, כלומר באורך היום לפי העונו מקשה, כמו מלפפונים וקישואים, דלועים, מלונים ואבטיחים, מושפעים על ידי אור הירח, שבמילואו גידולם ממהר . כך למדתי מניסיונו של חקלאי ותיק, שלמד בישיבת הקיבוץ הדתי, לברכת משה ( דברים ל"ג, יד ) . וכך מצאנו ברש"י בפירושו בעקבות מדרש תנחומא ; וראה דברי הרמב"ם במצוות עשה לשון רש"י בתחילת פירושו לתורה, . 8 על הקשר בין מצווה זו לבין קיום האומה, והדברים עולים בקנה אחד עםספר המצוותקנג ב דברי רש"י הנ"ל . לשון רש"י לשמות י"ב, א, לפי מכילתא דרבי ישמעאל מסכתא דפסחא בא פרשה א, מהד' . 9 לדעת רבי ישמעאל, משה הוא שהראה את – ת ויכוח . במכילתא יש באמ 6רבין עמ' - הורוויץ הלבנה בחידושה לבני ישראל, אבל לדעת רבי עקיבא, משה עצמו נתקשה בדבר, וה' הראה לו, וכן כתב הרמב"ם בתחילת הלכות קידוש החודש . בהמשך חלוקים רשב"י ורבי אלעזר מתי מראה לבנה בחידושה, כפי,םתמיד ביום, והראה לו ביוה' נדבר עם משההראהו . לדעת רשב"י, שהיא נראית ברקיע עם חשכה, ואילו לדעת רבי אלעזר, ה' דיבר עמו בפעם הזאת בדיוק עם – וראה עוד : ראש השנה ה ע"א ( "מנה ימים וקדש חודש" ) ; פסחים ו ע"ב ( "בחדש"חשכה . בראש חודש ) ; ירושלמי ראש השנה פ"ב, נח ע"ב ( "משקיעת החמה את מונה ללבנה" ) .
|
|