מבוא

עמוד:14

14 | ד״ר אייל חלד למגבלה הגופנית או הנפשית עשויות להיות השלכות שונות, המשפיעות על התפקוד בכל מעגלי החיים . הפגיעה האישית מולידה גם תגובות רגשיות שונות כגון ירידה בביטחון העצמי, תחושת נחיתות, בושה ואשמה . ביטויים אלו יכולים להיות בעלי השלכות משמעותיות על המוטיבציה להשגת מטרות בחיים, ליצור קשרים בין-אישיים או לשמר אותם, לעבוד וללמוד . בין אם המוגבלות מולדת או נרכשת, ההסתגלות אליה היא תהליך העשוי להימשך זמן רב, ופעמים רבות מחייב התאמות ושינויים משמעותיים באורח החיים תוך הסתייעות בגורמים רבים . ההתמודדות עם המוגבלות הכפויה נעשית לרוב באמצעות תהליך של שיקום פיזי, קוגניטיבי ( הקשור ליכולות חשיבה ) ונפשי . תהליך השיקום נעשה בשילוב תחומים מקצועיים אשר מטרתם לנסות ולסייע בשיפור איכות החיים של המטופל . הוא עשוי לכלול טיפול רפואי, שמטרתו לשמור על יציבות הבריאות הגופנית, וכן טיפולים נוספים המהווים את לִיבּו של תהליך השיקום וכוללים מגוון תחומים האחראים להיבטים שונים בתפקוד . סיעוד, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, טיפול באומנות או בדרמה, הם רק חלק ממקצועות הטיפול הללו . סוגי הטיפולים תלויים כמובן בסוג הבעיה ובחומרתה, ומטרתם לנסות ולהשיב עד כמה שניתן את המצב לקדמותו, לשפר את איכות החיים ולהסתגל לחיים עם מוגבלות או למנוע הידרדרות של המצב הקיים . הפסיכולוגיה השיקומית הינה אחת מן ההתמחויות הטיפוליות במקצוע הפסיכולוגיה, והיא מתמקדת בעבודה על ההשלכות הרגשיות של מחלה נפשית או גופנית . מטרתו של הפסיכולוג השיקומי הינה לסייע בתהליך ההתמודדות עם המוגבלות ועם השלכותיה באופן המתאים למטופל, לא רק מבחינה רגשית אלא גם מבחינה חברתית, מקצועית ומשפחתית .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא