|
|
עמוד:10
10 | מחוות בתקשורת רב-אופנוּתית, בהוראה ובלמידה | אורית פוקס מבנה הספר בספר חמישה שערים המציגים היבטים שונים של מחוות בתקשורת האנושית . השער הראשון, טקסונומיה של מחוות, מניח את היסודות התאורטיים באמצעות הגדרת המושג 'מחווה', הצגת הטקסונומיה של המחוות ותיאור המתודולוגיות המשמשות לחקר מחוות . הפרק הראשון בשער זה מגדיר מהי מחווה ומציג את המאפיינים המבחינים בינה לבין תנועות גוף אחרות . באמצעות המודל ההיררכי McNeill ) מתוארים בו סוגי המחוות השונים המשמשיםשל מקניל ( 1992 , בתקשורת . כמו כן מוצגות בו סקירה של התפתחות תחום חקר המחוות ושיטות המחקר המקובלות בו, ומודגש תפקידן של מחוות בתקשורת, בהתפתחות השפה והחשיבה ובלמידה . השער השני, מחוות בתקשורת רב-אופנוּתית, בוחן מחוות מנקודת מבט אבולוציונית ומתחקה אחר התפתחותן לאורך תולדות המין האנושי . בשער שני פרקים . הפרק השני מתמקד בתפקידן המורכב של מחוות ההצבעה בתקשורת האנושית . מחוות אלה, המכוונות את תשומת ליבם של אחרים, מאפשרות העברת מסרים משמעותיים באמצעות תנועה פשוטה של היד, לעיתים אף ללא שימוש במילים . בשל יכולתן להעביר מסרים מורכבים ולהקל את התקשורת, מחוות ההצבעה הן נושא מחקר מרכזי בתחומים מגוונים ובהם פסיכולוגיה, אנתרופולוגיה, בלשנות וקוגניציה . הבנת המורכבות והניואנסים של ההצבעה חושפת את השפעתה המשמעותית על התקשורת האנושית ועל האינטראקציה החברתית . הפרק השלישי עוסק במקור השפה האנושית מנקודת המבט של מחוות . התאוריות המסבירות את האבולוציה של השפה נחלקות לשתי גישות מרכזיות : האחת רואה בשפה תופעה ייחודית שהופיעה בפתאומיות, ללא קשר למחוות או למערכות תקשורת אחרות . הגישה השנייה, הכוללת תאוריות קוגניטיביות-חברתיות ואינטראקציוניות, גורסת כי השפה התפתחה בהדרגה ממערכות תקשורת קיימות של פרימטים ( סדרה במחלקת היונקים הכוללת את האדם ומיני קופים ) , כאשר למחוות תפקיד משמעותי בהתפתחותה . תומכי הגישה השנייה חלוקים ביניהם : האם המחוות קדמו להתפתחות הדיבור והשפה או התפתחו במקביל לה . הפרק בוחן את הטיעונים התומכים בשתי העמדות הללו . השער השלישי, מחוות בהתפתחות השפה, מעמיק בתפקידן של המחוות בהתפתחות השפה . כלולים בו הפרק הרביעי והפרק החמישי . הפרק הרביעי עוסק בקשר שבין מחוות להתפתחות השפה המוקדמת של תינוקות . הוא מציג ראיות מחקריות המצביעות על הקשר בין שימוש במחוות לבין התפתחות קוגניטיבית
|
|