|
|
עמוד:11
11 הציונות שבחלומי שיהיה מובן, משהו שונה במידה מספקת כדי לעורר תשומת - לב, משהו גדול במידה מספקת כדי לכפות יראת - כבוד . אולם אסור לנו לצפות לכל המעלות . עלינו להיות מרוצים כשיש משהו מוזר שדי בו לעורר עניין . " הציונות באה לעולם בלהט ההשכלה והסוציאליזם, כאנטי - תיזה לעולם הגלותי הישן . כנגד התפיסה "למות בהר - הזיתים", העמידה את התפיסה לחיות באופן נורמאלי . למעשה, לא דחקה הציונות איש, לא היה אז בכוחה לדחוק . ברעיון לא דוחקים עם, וקומץ משוגעים לדבר לא מסוגל לדחוק פיזית בני - אדם . יסלח לי מר סעיד . הציונות של תחילת המאה הייתה ברכה לשני העמים, אבל במקביל לגידולה וחיזוק כוחה, הלכה הציונות ועבתה, הלכה ובעטה בברוטאליות בסביבתה . באוגוסט 1979 כתבתי : "יריחו, אחרי תריסר שנים . מחנה נטוש . אדמה, בוץ שטוף גשם, מוכה רוח . הרוס, עזוב . נעל של ילד . ילד, צילום : ילד מגטו וארשה, ילד מווייטנאם, ילד מאביבים, ילד מלבנון . אני מצלם נעל של ילד . שמש לוהטת ורוח הומה . צהרים . גם אני פליט : גורשתי מן התקווה . אמנם הציונות חלום, אך המציאות טרגדיה . בכל זאת אני מסכים : ישראל היום, ציונות כפי שהיא נתפסת היום, הינם בניגוד לכל הגיון מוסרי ומדיני . המיתוסים של דם ואדמה, קידוש ארץ אבות ושאר אקטים אליליים של קברניטי - המדינה ובעלי אגרופיה – "המיליטנטיות הכפייתית" – סופם להביא עלינו כליה . אם זה יעדה הסופי של הציונות, ידי לא תהיה במעל . אין כיבוש נאור . לא יעבור זמן ותוכלו לומר : "אינך צריך להיות גרמני על - מנת להיות נאצי" . כיבוש ודיכוי משחיתים – זועקת ההיסטוריה האנושית .
|
מינרוה
|