הציונות שבחלומי

עמוד:9

9 הציונות שבחלומי מעט אידיאליסטים והרבה חסרי - ברירה ! ) ; והיא נכשלה בדו - שיח וביצירת גשר אל הסביבה, אל המרחב . היהדות – קרי הציונות – לא הבינה מעולם את הערבים בכלל, ואת הבעיה הפלסטינית בפרט . תודעת העוול כפי שתפסוהו מעטים, לא חדרה לתוך עורם העבה . גם הערבים לא הבינו את בעיית פלסטין ופנו לה עורף ( בלשון המעטה ) , עד שהופיעה הציונות, שהייתה מעין זרז של המזרח - התיכון . לדבר זה אין סעיד מתייחס כלל . לעתים, תוך קריאת הספר, נדמה, למשל, שאנופלס, ביצות וקדחת הן חלק ממכונת יחסי - הציבור הציונית ולא היו מעולם . תמונה בשחור - לבן לא תקדם הבנה . היהודים אמרו על הערבים דברים נוראים ( סעיד אינו מצטט, למשל, את י"ח ברנר ! ) , ודברים נוראים עוד יותר אמרו הערבים על היהודים, ודי אם נזכיר את המופתי של ירושלים . למען האיזון לספר אצטט ממכתב של מניה שוחט : "ניו - יורק, 33 - 1931 שלים עליך ד"ר ויצמן מנהיג יקר, פה יש אפשרות לארגון קבוצה הדומה לקבוצת זיף בלונדון, לשם לימוד הפרובלמה הערבית . אם היא תתפתח והיא יכולה להיות אקטיבית גם להשיג כספים הדרושים בשביל קואופרציה עם הערבים . . . אני מבקשת אותך לענות לי על שאלותיי : אם צריר לארגן קבוצה לשם לימוד השאלה הערבית ; . 1 על איזה בסיס לארגן אותה ; . 2 אם צריך כעת פה לגשת להשגת כספים בשביל . 3 הקואופרציה עם הערבים ; אם אתה מסכים לכיוון של הקבוצה האיניציאטיבית . 4

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא