|
|
עמוד:8
- 8 - פדגוגיה של מדוכאים בברזיל . הוא ראה לנגד עיניו את ההיררכיה המעמדית בארצו, הרומסת בשיטתיות את אלה המצויים בתחתית הפירמידה . הוא זכר את חווית הלימודים עם בטן ריקה, והבין את הקשר בין רעב ומחסור להישגים לימודיים ירודים . "פדגוגיה של מדוכאים" התגלה כרלוונטי לאנשים שידעו גם דיכוי חברתי מסוגים אחרים ; רבים מקוראיו, כמוני, חשו כי הוא מדבר על חוויית הלימודים שלהם ושהוא מתאר מציאות שמשקפת את הנעשה בחברה בה גדלו, גם שמציאות זו היתה שונה מזו של פריירה . הייתי בת עשרים כשקראתי אותו, מלאת חוויות טריות ממערכת החינוך שממנה נפלטתי בבאר שבע . עוד לא היו לי כלים לנתח את מה שעברתי יחד עם ילדי עולים ממזרח אירופה ומדינות ערב, ילדים מבתים עניים בחלקם, ילדים / ות של שורדי שואה ואחרים . "פדגוגיה של מדוכאים" שפך אור על מה שנקרא אז "קיבוץ גלויות", או כור ההיתוך הישראלי, וחשף את מערך הכוחות בין הקבוצות השונות . זוהי זכות גדולה בעבורי לכתוב הקדמה להוצאה החדשה של הספר בעברית . היא מרגשת אותי מאוד . יש לי יחסי אני - את / ה עם הספר הזה, יחסי זיקה הנוגעים לנימי הנפש . מרטין בובר, שטבע את המושג, כתב על הדיאלוג שמאפשר לנו לפגוש את מלוא האנושיות שבנו דרך הזולת . בובר ראה את משמעות הקיום ביחסים של האדם עם האחר, בן / בת אנוש, דומם, בעל חיים, או צומח . ביחסי אני - את / ה נוצר מפגש אנושי ייחודי לרגע, למקום ולאנשים המצויים בו, ויש לו קיום ותכלית עצמאיים . פאולו פריירה בוודאי הכיר את כתביו של בובר, והדיאלוג של פריירה מהדהד את מושג הדיאלוג של בובר . אני מחזיקה בידי עותק מהמהדורה האנגלית שיצאה לאור בשנת 2007 . דונלדו מסדו כתב את ההקדמה למהדורה זו לרגל שנת ה - 30 לצאתו לאור של "פדגוגיה של מדוכאים" באנגלית . העותק שברשותי חתום, עם הקדשה אישית ממסדו, שמנציחה רגע כזה של אני - אתה, שהתקיים לפני יותר מ - 30 שנה . אני זוכרת את השיחה שניהלנו, מסדו ואני, לגבי החשיבות של תרגום
|
מינרוה
|