|
|
עמוד:7
7 מהו המסר שנושאת עמה היצירה ? מפרשים רבים רואים בה ביטוי טרגי לחיפושו של האדם אחר חיי נצח, חיפוש שנדון מראש להסתיים בכישלון ובמוות . לדעתי פירוש כזה בטעות יסודו . היצירה במקורה נקראת על שם מלות הפתיחה שלה "אשר ראה הכל" ושם זה הולם אותה מאוד שכן היא מגוללת בפנינו מסכת חיים שלימה של אדם המחפש את החיים ומתנסה בכל מה שהם יכולים להציע לו : אהבה וידידות, גבורה ולהט העשייה, כמו גם צער, בדידות, כאב וסבל . זמן קצר לפני שיוצא גלגמש לארץ הארזים להילחם בְּחֻ'מְבַּבַּה מנסים זקני אֻרֻכּ להניא אותו מכוונתו . גלגמש צוחק ובצחוק זה מקופל הכל ; הוא יודע שהפור כבר נפל, הוא קיבל את החלטתו ושוב לא יוכל לחזור בו . אבל דווקא ברגע זה של חוסר אונים וחוסר אפשרות להשפיע על מהלך המאורעות החיצוני מתגלית האפשרות האחרת : החופש הפנימי להביט במציאות בעיניים פקוחות וללא אשליות ולחייך . חופש זה קיים בנו תמיד, אבל רק ברגעי חסד אנו פוגשים בו באמת, ועם זאת, כאשר דבר זה קורה מתגלית לנו לרגע המשמעות האמיתית של החיים ושל הווייתנו כבני אדם . בלוח התשיעי מספר לנו המשורר כיצד מגיע גלגמש אל הרי משו, הרי התאומים שאנשי עקרב ניצבים בפתחם כדי למנוע מבני תמותה להעפיל במשעול החשוך שבין שני ההרים . גלגמש נבעת למראם אך עד מהרה אוזר כוח ומתעשת . איש העקרב ואשתו מזהים אותו ושואלים אותו למטרת מסעו . "עַל מָה, לְדֶרֶךְאֲרֻכָּה יָצָאתָ ? עַל מָה הִרְחַקְתָּ, עַד אֵלַי לִנְדֹּד ? יַמִּים וּנְהָרוֹת, בְּרֹב תְּלָאוֹת עָבַרְתָּ, הֱבִינֵנִי מַה תַּכְלִית בּוֹאֲךָלְכָאן ? " גלגמש מודיע לו שהוא מחפש את אֻתְנַפִּשְׁתִים, בן דמותו של נוח המקראי, כדי ללמוד ממנו את סוד חיי הנצח . איש העקרב מזהיר אותו מפני קשיי הדרך : "גִּלְגָּמֶשׁ, לְכָאן אִישׁעוֹד לֹא הִגִּיעַ, אִישׁעוֹד לֹא חָצָה אֶת שְׁבִילֵי הָהָר ! דֶּרֶךְשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת כְּפוּלוֹת בְּלֵב הָאֲפֵלָה, עֲלָטָה כְּבֵדָה, אֵין אוֹר, אֶת הַנָּתִיב אוֹפֶפֶת ! " גלגמש מתעקש : "גַּם אִם דֶּרֶךְחַתְחַתִּים דַּרְכִּי וְרַבַּת מַכְאוֹב, גַּם אִם הַקָּרָה בַּלֵּיל תֹּאכְלֵנִי, חֹרֶב, לְשַׁדִּי יִמְצֹץ בַּיּוֹם, גַּם אִם אֲנָחוֹת וּנְהִי לִי נָכוֹנוּ, לֹא אָסוּר מִן הַנָּתִיב יָמִין וּשְׂמֹאל, לְפָנַי אֶת שַׁעֲרֵי הָהָר, פְּתַח עַתָּה . " לבסוף נעתר לו איש העקרב ואומר לו : "לֵךְגִּלְגָּמֶשׁלְדַרְכְּךָ, בִּרְכַּת אֵלִים עָלֶיךָתְּגוֹנֵן, אֶת הָרֵי מָשׁוּ, לְךָלַחֲצוֹת אַנִּיחַ, אֶת שַׁלְשֶׁלֶת הֶהָרִים, בְּרַגְלֶיךָ תַּעֲבֹר וְשָׁלוֹם שׁוּבְךָ מִשָּׁם יִהְיֶה ! "
|
מינרוה
|