|
|
עמוד:12
12 השפה הוא לימוד מערכת זו ושינוי השפה הוא שינוי המערכת . גם המוסר אינו עניין של מעשים בלבד . אלא עיקרו מערכת חוקים שיש לה תפקיד ותוצאות ושרק לאורה נשפטים המעשים עצמם . וכך הלאה, בכל התחומים המרכיבים את האנושיות על - ידי תרומה מכוננת ( מחוללת ) לרוח האנושית . שלטון מערכות החוקים אינו פוגע בחירות האנושית . השפה הטבעית משאירה מקום ליצירתיות – לשימוש חדש באמצעים הנתונים, בלי לחרוג משליטת החוקים המגדירים . אדרבא, ללא מערכת חוקים ברקע, לא היה טעם לדבר על יצירתיות בחיים הלשוניים . היצירתיות הלשונית מתגלה לא חדשים לבקרים אלא יום - יום, כשדובר השפה מתאים להקשרי הבעה חדשים פסוקים שלא שמע מימיו ולא השמיע מימיו ושאעפ”כ הם בעלי שימוש, משמעות ומבנה ידועים, מפני שהללו נקבעים על - ידי מערכת החוקים של השפה . היצירתיות היא תכונה של פעולה חופשית במסגרת מגבלות המוטלות על - ידי החוקים השולטים, בכל תחום – באמנות, בחקיקה, בפתרון בעיות חברתיות או פורמאליות, במשחקים, במדע . הבנת כל אחד מן הפנים הללו של הרוח האנושית היא כפולה : הכרת מערכת החוקים – שהיא הרקע ליצירתיות המופיעה, והכרת הטעם של הפעולה במסגרת החוקים הללו – שהוא המכריע בהערכת הפעילות והמאתר את סגולותיה של הפעולה היצירתית . השילוב של חירות וחוק הוא נדבך מרכזי בהבנת המהות של הרוח האנושית . העיקרון השלישי שכדאי להזכיר הוא נקודת המוצא – הנחת קיומה של מערכת תכונות מהותית לבני האדם, מערכת ההופכת את כולם עשירים באותה רוח, חרף כל ההבדלים הביולוגיים, התרבותיים, החברתיים והאידיאולוגיים שביניהם .
|
מינרוה
|