מבוא

עמוד:13

13 מבוא דמים וגיבוריה הן דמויות אנושיות מורכבות ורבות גוונים של נשים וגברים, איכרים ומנהיגים עממיים . הסאגה סובבת סביב דמותה של גוּדְרוּן, אשה עצמאית יוצאת דופן המפלסת את דרכה בחברה, ויש מי שסבור כי האפוס נכתב על ידי אשה . זוהי אחת מהסאגות האיסלנדיות האהובות ביותר אם לא האהובה שבהן . היא זכתה לעיבודים מודרניים רבים, כולל יצירות מוסיקליות . כשחיבר צ'כוב, המחזאי הרוסי הנודע, את מחזהו הראשון, הוא כתב לאחד מידידיו על העיקרון שהתגבש אצלו במהלך הכתיבה ושנודע מאז בשם 'האקדח של צ'כוב' : "אם במערכה הראשונה תלית אקדח על הקיר, אזי במערכה הבאה הוא אמור לירות . אם לא – אל תשים אותו שם" . על הסאגה שלפנינו ניתן לומר שהיא משתמשת במידה רבה בעיקרון זה . בטרם מגיעה הסאגה בפרק השלושים ושניים לסיפורה של הדמות הראשית, גוּדְרוּן, מוצגות לפני הקורא מספר רב של דמויות ועלילות משנה שלכאורה אין להן קשר לעלילה הראשית, אך אט אט מגלה הקורא כי אותן דמויות ועלילות הן בבחינת רמזים מטרימים לאירועים הטרגיים המתחוללים בהמשך הסיפור . תחבולה ספרותית נוספת, שהמחבר משתמש בה כדי לשוות אמינות לסיפורו, היא להתחיל משפט בדיבור עקיף : 'פלוני אמר לחברו כך וכך', ואז להשלים את המשפט בדיבור ישיר באמצעות ציטוט מדויק של דברי הדובר . הקורא מקבל אז את הרושם שכותב הסאגה היה נוכח בפועל בזמן ובמקום שבהם נאמרו הדברים . דוגמאות לכך לא חסרות . הנה שתיים מהן : היא אמרה שלדעתה בתם לא יכולה לקוות לחתן טוב יותר ממנו, "כיוון שהוא לוחם גדול, עשיר ונדיב . " הוא אמר שחלה כאן טעות וביקש ממנה להוריד מיד את השביס מראשה, "שכן זהו החפץ היחידי שאינו שייך לשנינו אלא לקְיָרְטַן בלבד . " חלומות ופרשנותם גם הם לא חסרים בסיפור, לצד אמונות בכישוף וברוחות מתים, והם מאירים את אופי החברה האיסלנדית ומנהגיה . לא

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא