ברכה אשל: הרקע ההיסטורי לפרשת "ולוס"

עמוד:10

ישראל . סניפי "החלוץ" היו מפוזרים על פני כל העולם, זאת יודעים כולכם . פוליו הייתה המרכז השוקק של התנועה, ושם ישבה ההנהגה . הסתדרות העובדים בארץ ראתה בצדק את "החלוץ" בפולניה כרזרבה החשובה ביותר לתנועת העבודה בארץ, ושלחה באופן קבוע שליחים מן הארץ שיפעילו את התנועה ויכוונו את חינוך האנשים ברוחה וברוח תנועת העבודה . מנהיגי תנועת העבודה היו "עולים לרגל" לפולין, עוקבים מקרוב אחרי כל הקורה בתנועה ואחרי התהליכים המתהווים בה, כואבים את כאבה ומשתתפים איתה בבעיות החמורות בפניהן עמדה . בשנים 7291­ 1928 הוקמו ההכשרות של "החלוץ" במטרה לתת לחברים בית ולאפשר להם להתכונן לקראת העלייה לארץ . ודאי זכור לכולכם שתנאי החיים בהכשרות היו תנאי מצוקה : מגורים צפופים,חוסר עבודה וחוסר תוחלת : ציפיה ממושכת לסרטיפיקט שאינו מגיע . ניצנים ראשונים של רעיון העלייה הבלתי­לגלית אנחנו מוצאים כבר ב­ 7291­ 1928 . עדות לכר ישנה גם בספרו של ברגינסקי וגם כדבריהם של ציזלינג ואחרים, שפעלו כשליחי "החלוץ" בפולין בתקופה ההיא . כבר ב­ 1927 עשר, "החלוץ" ניסיון להקים חווה חקלאית בסוריה ­ כדי להעלות משם ארצה אנשים בדרך של העפלה יבשתית . חווה זו הוקמה בהסכמתה של ממשלת צרפת . אחר החברים יצא לשם כר לצרפת ואכן השיג אותה . ציזלינג יצא ב­ 1928 לארץ ישראל כדי לשכנע את חבריו בוועד הפועל של ההסתדרות לתת תמיכה כספית לחווה ולשלוח אליה כוח ארם . כשציזלינג הציע לקבל החלטה מתאימה, נתקלה הצעתו בסירוב ­ גם בסוכנות היהודית וגם בוועד הפועל . הנימוק היה ­ חוטר עבודה בארץ . כאמור, הארץ עברה אז ) ב­ 7291­ 1928 ( משבר כלכלי חמור, האנשים לא הסכימו לשתף פעולה איתו והוא חזר כלעומת שבא . אולם למרות דחייתה של החלטה עקרונית, יש לנו עדויות על כר שלמעשה עזרה ההסתדרות לחווה זו . מצאתי, למשל, שחבר בשם עבאס מספר שהוא נשלח על ידי ההסתדרות לסוריה,ובעזרת חברים ממשקי הצפון סייע לחברי "החלוץ" לעשות דרכם ארצה בדרר היבשה . אבל כל פרשת החווה בסוריה ­ חשיבותה הייתה פסיכולוגית יותר ממעשית, כלומר : מבחינה פנימית חשוב היה ל"החלוץ" לתת את ההרגשה שבכל זאת משהו מתרחש ­ אנשים נוקטים יוזמה ואינם ממתינים באפס מעשה לסרטיפיקטים . מבחינת היקף הפעולה ומספר העולים אין לייחס לפרשת החווה חשיבות רבה . התמורה הגדולה התחילה בשנות השלושים . אמנם על הארץ עבר אז משבר קשה מאוד ­ עם פרסום "הספר הלבן" שגזר גזירות חמורות ביותר על העלייה; אבל, כידוע, חודשים אחדים לאחר מכן התפרסמה איגרת מקדונלד, שהיה אז ראש ממשלת בריטניה . האיגרת אמנם לא ביטלה את עקרונות "הספר הלבן", אבל איפשרר, למעשה את המשך העלייה . 10

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר