דוד בורוכוב: תודה למוקירי זיכרו של אבא

עמוד:10

גם אסתטיים וארכיטקטוניים, הוחלט שהיא תוצב כמוצג מוזיאוני בארכיון ומוזיאון תנועת העבודה בתל­אביב . כתוצאה מטעות או אי­הבנה כלשהי, שעלולה לקרות במשפחות הטובות ביותר ובמוסדות המאורגנים והמסודרים ביותר, היא נשארה מונחת אי­שם בקבוצת כנרת כאבן שאין לה הופכין במשך 18 שנה, ער שהתברר, או יותר נכון, עד שנודע לי באופו מקרי לחלוטין מה עלה בגורלה . הדבר היה ב­ 1 בספטמבר ,1981 דהיינו לפני למעלה מ­ 4 שנים . מאותו הרגע התחלתי לפעול באופן הנמרץ ביותר לחיפוש פתרון מכובד כדי לגאול את האבן משממונה ולמצוא לה מקום מתאים . חברנו היקר, ישעיהו אברך, הנמצא אתנו כאן היום, היה קרוב מאד לנושא זה כמי שהיה ממונה מטעם הועד הפועל של ההסתדרות על כל הקשור לביצוע העברת עצמותיו של אבא מקייב לישראל ולהקמת המצבה החדשה בכנרת . בין היתר פניתי אליו בענייו ובעזרתו הפעילה, המסורה והבלתי­נלאית הוחל בהתייעצויות קדחתניות ובחיפושים למציאת פתרון . קיימנו מספר נסיעות לכנרת בניסיון לאתר מקום מתאים להקמת המצבה באזור ההוא, בקרבת מקום סבירה לקברו הקיים של אבא אבל לא יותר מדי קרוב ­ כדי שלא להביך את הציבור הרחב וגם כדי לא לגמד את אחת משתי המצבות . רבות התלבטנו איך ניתן להציב שתי מצבות של אותו האדם, אחת, ישנה, באידיש ואחת חדשה בעברית, מבלי שהדבר יעורר פליאה, מבוכה או חוסר הבנה בקרב בני "דור חדש אשר לא ידע את יוסף", הדור שלאחר נכדינו . לבסוף נטשנו את הרעיון של אזור כנרת והחלטנו לחפש פתרון אחר במסגרת אחד ממוסדות ההסתדרות . אך לא נסתייעו העניינים למרות המאמצים הרבים שהוקדשו לנושא, בעיקר על ידי הח 1 אברך . הסיבה לכך היא במקרה הטוב קצת בגדר חידה, אבל כך התגלגלו הדברים עד שצץ הרעיון שהמקום היאה ביותר למצבתו המקורית של בר בורוכוב, מהוגי רעיון חברת העבודה היהודית בארץ­ישראל, הוא באפעל, ביד­ טבנקין, סמוך למוסד הנושא את שמו של אחד מאבותיה הגדולים והדגולים של התנועה הקיבוצית הסוציאליסטית, המגשימה את הסוציאליזם האמיתי בארץ ובעולם . בשלב זה פנינו לחברנו היקר דוד טבציניק ובקשנו ממנו לתת יד לביצוע הרעיון הזה שהוא, אגב, היה הראשון שהציע אותו בשיחה אתי בסוף ,1981 כאשר פניתי אליו כבר אז וסיפרתי לו על פרשת המצבה . ואכן החי טבציניק התגייס למשימה, ובזכות יזמתו הברוכה ותודות לפעילותו הנמרצת, המסורה והעקבית הפר הרעיון למציאות : חברינו במזכירות התק"ם ובהנהלת אפעל ויד­טבנקין אימצו את הרעיון והחליטו להגשימו, ותוך פחות משנה וחצי קם והיה הדבר ואפשר סוף סוף לברך על המוגמר : המצבה, אשר נודעת לה בוודאי משמעות תנועתית, רעיונית, רגשית ומשפחתית בלתי מבוטלת, הגיעה אל המנוחה ואל הנחלה ואל הכבוד הראוי לה : היא מפארת את אפעל ואת יד­טבנקין, ואילו מקומה זה, החדש, מפאר אותה ומוסיף לה ערך היסטורי רב . בשמי, בשם אחותי שושנה ובשם ילדינו אני מורה לכל החברים והגורמים שנתנו 10

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא