|
|
עמוד:10
התפתחות ה מ שק י ! _ ? ! _ 1 בוצי המשק הקיבוצי, ראשיתו בשנת ,1910 בתנאים קשים ביותר . החקלאות בארץ היתה בלתי מפותחת, כמעט לחלוטין; כלי העבודה היו פשוטים ביותר; הזרעים היו מזנים ירודים והפרות הערביות הניבו מעט חלב; רוב השטח המעובד היה ללא השקייה והעבודה היתה מפרכת . נעשו מאמצים גדולים לשפר את הכלים ולהכניס מיכון; לשפר את הזנים ולהביא מחוץלארץ פרות טובות יותר; להביא ממקומות אחרים גידולים חדשים, שלא היו שכיחים; לייבש את הביצות ולהתחיל בסידורי השקייה . הפעילות החקלאית של המשק התרכזה בהספקת מזון ) בעיקר מוצרי רפת ולול ( לאוכלוסיה היהודית ביישובים עירוניים,ההולכת ומתרבה . בשנת 1927 הגיע המשק הקיבוצי לשטח מעובד של 47,975 דונם, מזה 2,315 בהשקייה, עם הכנסה ברוטו מחקלאות של 80,000 לא"י; בשנת 1937 הגיע המשק הקיבוצי לשטח מעובד של 117,970 דונם, מזה 17,045 בהשקייה, עם הכנסה ברוטו מחקלאות של 423,785 לא"י . באותה שנה סיפקו הרפת והלול 0 * 45 מן ההכנסה, והפלחה רק * 20 . העליה החמישית הקפיצה את הביקוש למוצרי חקלאות והמשק הקיבוצי התרחב בהתאם לכך . תאוצה נוספת לגידול הביקוש באה מן הצרכים הגדולים של הצבא הבריטי בעת מלחמת העולם השניה . בשנת ,1947 ערב הקמת המדינה, הגיע השטח המעובד של המשק הקיבוצי ל 331,520 דונם, מזה 72,625 בהשקייה, והכנסתו, ברוטו, מהחקלאות 7,200,000 לא"י . במלחמת העצמאות השתחררו שטחים נוספים, וכבר בשנת תשי"א ) 1951 ( הגיע השטח המעובד של המשק הקיבוצי ל 1,228,000 דונם, מזה 123,000 ד' בהשקייה . לאחר מכן גדל השטח המעובד הכולל באיטיות; ולעומת זאת גדל השטח המושקה במהירות, עד שהגיע למחצית השטח המעובד הכולל . בשנת 1981 היה השטח המעובד של המשק הקיבוצי 1,544,078 דונם, מזה 774,395 דונם בהשקייה, וערך הייצור החקלאי בשנה זאת היה 9,524,000 שקל חדש . ניתן לראות להלן, בטבלה ב', כי בעשור השנים תרפ"זתרצ"ז ) 7291 1937 ( היה גידול האוכלוסיה הקיבוצית מהיר מגידול השטח המעובד, וכך נוצר עודף כוח אדם . ושוב, בעשור תרצ"זתש"ז ) 7391 1947 ( גדלה האוכלוסיה הקיבוצית מהר מן המשק, והמצב של עודף כוחאדם החמיר . ואולם, בעשור הבא, תש"זתשי"ז ) 7491 1957 ( פיגר גידול האוכלוסיה הקיבוצית אחרי הגידול במשק, בהפרש ניכר, ונוצר מחסור בכוחאדם . בעשור שלאחריו ) תשי"זתשכ"ז, 7591 1967 ( כמעט ולא היה גידול באוכלוסיה, אך המשק המשיך להתפתח וגבר הלחץ על כוחהאדם המצוי . ואז, ייעול בעבודה ושינוי במשקלם של הענפים במשק התחילו לתת תוצאות בהגדלת התפוקה ובהקטנת כוחאדם . מספר הטרקטורים במשק הקיבוצי גדל מ 305 בשנת תש"ז ) 1947 ( ל 1,520 בשנת תשי"א ) 1951 ( . ול 4,370 בשנת תשל"א ) 1971 ( . ובשנת תשמ"א ) 1981 ( הגיע מספרם ל 5,976 לעומת 13,495 במושבים . כך גם גדל הייצור החקלאי, כמותית, פי ,10 בין השנים 1591 1981 ולמשק הקיבוצי היה חלק נכבד בהישג זה . בשנות ה 80 הגיע המשק הלאומי לגבולות הניצול של המים והקרקע לחקלאות . 10
|
|