סטנלי מרון - הקיבוץ בשנת 2000 - החקלאות הקיבוצית (נייר עבודה)

עמוד:8

י'_נ_י_נ_ ? _נ_פ___י 1_כ_ע_ ! . _נ_י : _י בעולם של זמננו נהוגות שלוש שיטות כלכליות שונות, ולכל אחת גווניה שלה : השיטה הקולקטיבית, הקואופרטיבית והקפיטליסטית . יק בארץ­יטראל לבדה נבחנו כל שלוש השיטות בתנאים חופשיים ודומים . בחקלאות הישראלית, בה גברה השיטה הקולקטיבית בגונה הקיבוצי, מדגימה כיום החקלאות הקיבוצית את יתרונות השיטה הקולקטיבית בתנאי טכנולוגיה מתקדמת . זה הנסיון הגדול והמוצלח ביותר של חקלאות קולקטיבית בתנאי טכנולוגיה מתקדמת, שידע העולם עד עתה . ההתיישבות הציונית של העלית הראשונה התבססה על יוזמה פרטית, שהלמה את תפישתם של אנשי המושבות הראשונות, וגם אם היתה בקרב אנשי ביל"ו שאיפה "נועזת" לבנות משקים קולקטיביים ­ היה זה חלום שלא התגשם . האיכרים היהודים בימי העליה הראשונה, מצאו בארץ חקלאות ברמה ירודה ואדמות מוזנחות, ואף לא היתה מערכת שיווק המסוגלת לקלוט את התוצרת . ההוצאות הכספיות להכנת הקרקע היו גבוהות מאוד, וההשקעות בהן לא נראו מוצדקות, על פי מגבלות השוק והסיכוי הקטן לקבל החזר­הון מהתוצרת שיניבו . הפרדסנים, שפרדסיהם בשפלה ולאורך החוף, גידלו תפוזים לייצוא והיו במצב טוב משל החקלאים האחרים, אך גם הם,רובם ככולם, הסתבכו מבחינה כלכלית תור שנים ספורות . רק נדיבותו של הקפיטליסט הגדול, הבארון רוטשילד, הצילה את המיגזר הפרטי מהתרוששות גמורה, ועם זאת כפתה עליו משטר מינהלי מיוחד במינו : "משק קפיטליסטי מינהלי" . זה הקדים בכמה עשרות שנים את הנסיון של "משק קולקטיבי מינהלי" . שני הנסיונות היו דומים בהבלטת הסמכות של המינהל הריכוזיי ושניהם נכשלו מחמת אותה חולשה . ההתיישבות הקפיטליסטית של יזמים פרטיים הושפעה מתמונה דמיונית של איכר יהודי היושב תחת גפנו ותחת תאנתו בשלווה ובשלום, רחוק מן הפרעות ברוסיה . ואולם, זאת הופרכה עד מהרה ונכונותו של הקפיטליסט הקטן ליישב את הארץ ביוזמתו דעכה גם היא, לאחר שהופצו ידיעות על המצב האמיתי השורר בחקלאות בארץ . לאחר מכן, בראשית שנות המאה העשרים, קם פרנץ אופנהיימר, סוציולוג וסוציאליסט­ליברלי נודע, והציע להרצל תוכנית מקיפה להתיישבות קואופרטיבית מאורגנת . את תוכניתו ביסס על שני מישורים : הלאומי והפרטי . מבחינה לאומית, קבע, ההסתדרות הציונית צריכה לשאת בהוצאות לרכישת הקרקע והכשרתה ולביסוס הראשוני של האיכר, וזאת מאחר וההתיישבות החקלאית היא צורך לאומי ובלי עזרה הזאת אין סיכוי למשוך מתיישבים . בהתאם להצעתו של אופנהיימר הוקמו הקרן­ הקיימת­לישראל וקרן­היסוד ­ לרכישת אדמות והכשרתן לחקלאות ולהכוונת ההתיישבות באמצעות עזרה כספית; ובמישור הפרטי ­ אופנהיימר דגל בערכים ליברליים של חופש ושוויון מעל הכל . הוא קבע, כי אדם עובד רק בתנאי שיש לו אינטרס אנוכי, להטיב את מצבם החומרי שלו ושל בני משפחתו או למען הישגיות אישית . אך עם זאת תבע לסייג את הדחף האנוכי על­ידי קביעת העקרון של העבודה העצמית ושילוב המשק המשפחתי במסגרת כפר קואופרטיבי, בעיקר בענייני שיווק וקניות . 8

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר