|
|
עמוד:7
ועדר . אחת עוסקת בהשקעות ובשינויים בקווי הייצור במפעלים . בראש ועדה זו עומדים מרכזי ועדות הכלכלה של התנועות . זו ועדר . שהחלה לעבוד רק לאחרונה . ועדה שניה, שבראשה עומד גיומס, קיימות בה שתי ועדות משנה אחת של אמרי רון ודני נוי . וערר . זו נועדה לעסוק בהקטנת מספר הפועלים השכירים בנושא המשחטות . ועדתהמשנה השניה, שבראשה אלי זמיר, עוסקת בעיבוד משני . ועדה שלישית, שאני מרכזה, התכנסה תשע פעמים והשתתפו בה החברים הבאים : אברהם פולובין מבארות יצחק, אורי יזהר, אלי גולדשמידט, חיים אגלסברג, מגל און . המלווה נושא זה בקיבוצים באזור הדרום, סוני זילבר מעיןחרודמאוחד, מרים גל מגבעתחייםאיחוד, אמציה רז, מוני סגל ואנוכי . ועדה זו עסקה בניהול טשתף ושיתוף עובדים בהנהלות . חילקנו את המפעלים למספר קטיגוריות : מפעלים עתירי עבודה, כמו המשחטות, המפעלים לעיבוד משני והמפעלים שצורכים מעט פועלים, כמו : המנפטות, מכוני תערובת, יחידות המחשב . הנושא הזה נדון גם עם נציגי ההסתדרות והגענו, בסופו של דבר, למסמך מקובל על שני הגופים . להבדיל מנושאים אחרים, כל הנושא הזה, מבחינת הגישה היסודית אליו, אי אפשר לפתור אותו ב"זבנג וגמרנו" . ההנחה היסודית של כולנו היתה שאיו אפשרות להציע הסדר שיפעל מכוח עצמו ויפתח אנרגיות, בלי שנצטרך לעסוק בכך ברמת המפעל, או ברמת הברית . נקודת המוצא היתר,, שהפרובלמטיקה היא כזו, שאיאפשר להפסיק לטפח את הגינה הזו, שכן אם יעזבו אותה, היא תיבול . בעצם, יכול להיות שיש באופק פתרון אידיאלי, אף בינתיים, אם רוצים להסתדר עם הת . נאים בשטח, לא יכול להיות מצב שהצענו פתרון והלכנו הביתה . זה פתרון שכרי לקיימו, צריך לעמול עליו ללא הפסק . היום מלווים את זה בפועל שני חברים בעבורה חלקית . יש היום למעלה מ 60 $ הנהלות משותפות במפעלים . בשטרו, זה עובד לא לשביעות רצוננו . אך, כמובן, רמת הפעילות שונה ממקום למקום, גם באזור עצמו . יש לנו 11 אזורים שבהם יש מפעלים אזוריים . ואמנם יש פה ושם התפטרויות ובעיות, אך אם להסתכל על התמונה לאורך הזמן, בכלזאת יש לציין nw 60 % מהמפעלים פועלות הנהלות משותפות . השאלה היא, מה עושים עם זה, מה מפעילים, למה מקדישים את תשומת הלב העיקרית ? כל מפעל שיש בו למעלה מ 15 עובדים צריך להפעיל הנהלה משותפת עם נציגי העוברים . במקביל לזה, מעבר להנהלה משותפת, יש להגיע גם לרמות של ניהול משתף, כפי שזה נקרא במפעלי ההסתדרות . הכוונה בכך להגיע לירצפת המפעלי, וברמה זו מצפים להתפתחות גופים המשתתפים בתהליך הייצור ובקבלת החלטות . במלים אחרות : שיתוף לא רק ברמת ההנהלה, אלא גם ברמה של ביתאריזה לאבוקדו, שם יש פועלים המשתתפים כנציגי עוברים בקבלת ההחלטות, והם שותפים מלאים . אמרנו שתחומי השיתוף צריכים להתרחב, כי אנחנו מאמינים שאם זה יישאר רק ברמת ההנהלה, לא נמצה את התהליך כפי שצריך . מדובר על הקמת כלי נוסף של 7
|

|