אמרי רון

עמוד:11

המפעלים האזוריים הם רק 7,000 מתור מיליון ורבע פועלים בישראל . כלומר אפילו לא חצי אחוז, הרי בכל­זאת, מבחינה סמלית, מבחינת תנועת העבודה והקיבוצים, יש לכר השלכות ציבוריות­פוליטיות . ובכן, באותה ישיבה של הוועדה שלנו, לפני שנה,התגבשה תכנית לבדוק בשתי ועדות­מטנה את הסיווג של המפעלים השונים באזור . דבר אחד הוא הפתרון הדרוש למפעלים מסוג 'פרי העמק', שאינם דרושים לייצור הישיר של החקלאים בקיבוצים, והם מפעלים עסקיים לכל דבר בבעלות המפעלים האזוריים ובבעלות הקיבוצים . דבר אחר הוא הפתרון הדרוש למשחטות; היתה הסכמה למגמה של בדיקת הוצאת המשחטות מבעלות האזורים ולהעבירם ליתנובהי, או ליכורי . התבססנו על הנחה, שקרוב למחצית הפועלים במפעלים האזוריים הם פועלי משחטות . אבל אם רוצים להפעיל במפעלים האזוריים דגמי שיתוף ­ וכמובן, לעשות זאת בדרר וולונטרית של שיתוף ולא בקולקטיביזציה ­ הרי אפשר לעשות זאת רק עם פועלים קבועים, עם מי שמכירים אישית, מי שעובדים שם זמן רב ומוכנים ללכת לצורות שונות של שיתוף, ולא עם פועלי המשחטות . נקודת­מוצא נוספת שלנו היתה, שכל שינוי שיהיה, אסור שיפגע פגיעה קשה מדי בחקלאות או בכלכלה של הקיבוצים . אם תהיה פגיעה כזו, אין גם סיכוי שהשינוי יתקבל . ואין אני מתכוון לכר, שמישהו ישכנע את מנהלי המפעלים האזוריים, או מנהלי המשחטות, שצריר לחול שינוי, אלא שהקיבוצים ישתכנעו ויחליטו על מודלים חדשים . כר אני מבין את משמעות ההחלטות התנועתיות, שצריכות להיות מופעלות באזור, דרר הקיבוצים ולא דרר הברית, שמסתבר כי איו לה אפילו שיניים תותבות כדי להביא לירי שינוי . איו אנו רוצים להעמיד מחנה של מי שרוצה לשחוט משחטות מול מחנה של מי שרוצה לשחוט עופות . אנחנו רוצים פעולה משותפת . ועדת המשנה שלנו פעלה בנושא המשחטות, כדי לבדוק שינוי התארגנות ולהציע מודל אחר . היא כללה את רני נוי, את לייזר גלבוע שהוא היום ביתנגבה', עודד גפני, שניהל את המשתטה בבית­שאן והיום הוא מנהל מפעל באשדות­יעקב, את גיורא מהתותרים ואותי . נפגשנו עם מנהלי האזורים, מנהלי המשחטות ורכזי ועדות המגדלים . נפגשנו עם המזכירים הקודמים, הנוכחיים והעתידיים ועם ועדת המשק של הקיבוץ הדתי . היה דיון במחלקה לכלכלה של הקיבוץ הארצי והיה דיון גם בוועידת הקיבוץ הארצי, שבה הוחלט לקיים מועצה מיוחדת בנושא זה . כתוצאה מכל הדיונים ומהמצב הסתמנו ארבע הצעות : * הצעה אחת, שהוצעה על­ידי דן צמחי, היתה לנסות מודל שבו העובדים יהיו עובדי 'תנובה', 'תנובה' תהיה קבלנית לכל עניני העבודה, אר הבעלות תישאר בידי האזור ) כפי שזה קיים באזור בית­שאן, בבית אריזה של 'תנובה אקספורט' ( . אפשרות זו נפלה על הסף, מפני שיתנובה', הגורם שאיתו היינו צריכים לנהל משא­ומתן, לא תיתה מוכנה לטפל רק בעניני עבודה ולא במערכת כולה . 11

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר