מרדכי גזית: לא הוחמצה שום הזדמנות

עמוד:14

ערבית זאת . לא ירדנו לסרף רעתס . חשבנו שזר התנהגות תכסיסית חולפת ללא אסטרטג . יה עינית נחרצת . בעטרה ערבית זר לא חל שינ . וי עד אחרי מלחמת ירם הכיפורים . כל עוד הייתה בתרקף היא הכבירה על מהלכי ההידברות רלמעשה סיכלה א רתם . אפשר להמחיש דברים אלה על ידי מעשה שהיה . זמך מה אחרי שמרעצת הביטחרך קיבלה את ההחלטה 242 חזיה ונשאלה ישראל לעמדתה כלפי ההחלטה, האס היא מקבלת את 242 א 7 אינה מקבלת אלתה . שאלה זל חזרה ונשאלה על ידי המתללל של האר"ם גונאר יאיינג . ישראל השיבה שהיא מקבלת את ,242 היא מרכנה לנהל משא רמתך עם המדינרת הערביות ומוכנה לדרך עם כל מרינה ערבית על הדברים השנריים במחללקת, כדי להגיע להסכם ולשלום . לכאורה תשובה הגיונית רמתרנה . והנה באה התשובה הערבית שהייתה מאכזבת לגמרי . היא מצויה בדי 7 רחשברך של המזכיר הכללי של האר"ם . הערבים השיבר שהם דלחיס העמדה הישראלית . לכאורה, תשלבה ערבית תמלהה . מה פגם מצאל הערבים בתשרבתנר ? בישראל ראל בתגלבה הערבית הרכחה שאיך הערבים מרבנים למשא רמתך רלהסרר, שהם במצב ררח של "דחיית ידנו המלשטת" . היה זה במאי 1968 . האמת הייתה אחרת . למעשה אמיל לגל הערבים שדברינר המפתים על נכרנרת לנהל משא רמתך עם כל מרינה ערבית מתפרשים על ידם כנכרנרת מצירינר להכנם לרירך עם כל מרינה בנפרד, תלד מיקלח על השטחים שנכבשר מהך, לבאשי ליהודה ושומרו ? כניסיל 7 להשיג את הסכמתם ל"פשיה טריטוריאלית", "תיקלנים בגבללות", כלרמר, לדברים שאינם מקובלים עליהם כלל לכלל . התגלנה הערבית הייתה חריפה, רלמעשה ברררת . היא אמרה : כל ערד לא תביער, אתם הישראלים,נכרנרת להחזיר את כל השטחים, נמשיך אנר, הערבים, בשביתת האלם ללא ירעילר לכם "יזמרת", "חירכים" לאקרלבטיקה לשלנית אל ניסוחית . קשה לנו בישראל להבי ? שאפילו אמייתנו הקבועה, השיגיתית כמעט, שאנו מאבלים אמנם את החלטת מרעצת הביטחרך אבל תלד חתירה להקמת גבול בטוח, מוכר וטלסכ . ם, די היה בה כדי לשמש עילת לערבים לשללל את הלדעתנל . הסיבה הייתה כל בנלסח של החלטת 242 דרבר על גבול "בטוח למוכר", ואילו ישראל הוסיפה את הטילה "ומוסכם", שמשמעותה המעשית תביעה למשא רמתך על מיקומו העתידי של הגבול לחתירה להסכם עם הערבים בעניי 7' זה . הערבים התנגדל לכל דיל; בענייך תרראי הגברל, שלפי תפיסתם מיקומו אינו שנוי במהלוקת כלל . עליו להילת זהה עם התולאי של ­n 1967 . 6 . 4 . כבר הצגתי את השאלה מדרע חיכה סאדאת שבע שנים בטרם עשה את הצעד המכריע בדין השללס . התשלבה היא פשלטה למאכזבת . בשנים הראשלנלת של נשיאלתל לא היה סאדאת עדייז בשל לנקלט במדיניללג של שללם . באלת 7 שנים היל עמדותיו שונות קוטבית מאלה שזיכלהל כעבור שנים אחדות בפרס נובל לשלום . אפילו אחרי ביקורו בירלשלים ערייך לא היה ההסדר רדאי . המכשרל העיקרי היה תביעתו של סאדאת להחזיר את כל האדמות ולא יק את אדמת מצריים ) סיני ( . 14

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא