|
|
עמוד:12
האחריות כדי להציל את הילדים, כדי לשחרר את היהודים מהאכזבה והדיכאון . ב 10 למארס, כמעט חודש וחצי אחרי שיחדור רובנו, התקיימה פגישה ראשונה בביתו של רופא יהודי, שאיני רוצה להזכיר את שמו, משום שנדמה לי שהוא עדיין חי בבריתהמועצות . נאספנו בביתו תשעה פרטיזנים והצעתי אז לעשות פעולה כדי להציל את מה שעוד נותר . לא ידענו על הבריגדה, לא ידענו על המתרחש בעולם היהודי . חשבנו שהכל מת . במאי 1944 התפרסמה הכתובת "קלילינה ,30 רובנו" בכל רחבי אוקראינה, מהבלטיק עד הבלקו ועד למוסקווה הגיעה . כל יהודי שהגיע לשם קיבל עזרה ראשונה, בעיקר הילדים שטיפלנו בהם . באותו חודש עלינו לקבר האחים במסוסנקמ,שבו נרצחו 19,000 יהודים עלידי הגרמנים . התאספו שם יהודים, לא כולם אדוקים, והרבה קצינים יהודיים מן הצבא האדום . באזכרה שנערכה במקום דיברו שלושה אנשים . אחד, הרב מרובנו שאמר "קדיש" ו"אל מלא רחמים" . השגי המשורר מנחם ריגר ז"ל, ואנוכי שאמרתי דברים ברורים : "על ביתקברות עם ישראל לא יכול לחיות", והיה ברור לכולם למר . הכוונה . ידענו שאם לא נעשה נאחר את המועד אחרי ששוחרר החלק השני של רוסיה הלבנה וליטא, הגיעה גם לשם הבשורה שברובנו יש קבוצת יהודים שהחליטה לשאת באחריות ולעסוק באופן מעשי בסיוע לעליית יהודים לארץישראל . הראשונים שבאו במטרה לקשור קשרים, היו רוזיקה קורציאק ופרופ' ארנוואלד . רוזיקה ואחיה אברהם ז"ל נשלחו ארצה . אחריהם בא ניסן רזניק להמשיך את הקטר . אז פעל "הוועד היהודי האנטיפאשיסטי" ) "היברייסקה אנטיפשיסטה קומיטייטה" ( ואני הפכתי לכתב העיתון "אייניקייט", ותחת מסווה זה עברתי חופשי, כקומוניסט טהור, בכל האיזור, במשך כל שנת ,1944 ער שהגענו ללובלין,ששוחררה עלידי הצבא האדום, ובה הוקמה הממשלה הזמנית הפרוסובייטית של פולין . האדמה ברובנו כבר בערה תחת רגלינו . התאספה שם אז הקבוצה מוילנא בראשות אבא קובנר וחבריו, וכאשר בינואר הטתחררה ווארשה הגיעה אלינו הקבוצה הראשונה שכללה את אנטק קבצירר ז"ל, סטפן גר י יק, סק ועוד . איתם עבדנו יומם ולילה . באותו זמן לערך הגיעה גם קבוצת טאשקנט, וביניהם מרדכי יוזמן, פרוימה קלרז, זיניה קבוצה שכללה 01 12 חברים והצטרפה לעבודה . אני זוכר באיזה מרץ, באיזה רצון עשינו את העבודה, טכן ידענו שאם לא אנחנו אין מי שייעשה ונאחר את המועד . 12
|
|