|
|
עמוד:13
מכאן מתחיל הרומו האומלל הזה . מצד אחד השומר הצעיר פעיל בהקמת ההסתדרות, יש לו שמונה צירים פעילים במועצת היסוד, הוא פעיל בכבישים ומורגש בחיי התרבות . ההצגות היחידות באותה תקופה היו הצגות חובבים היו אלה להקות של השומר הצעיר שהציגו בכביש חיפה גידה, או בבית אלפא, ב ,1924 את הצגות "הדיבוק" ו"הגולם" . ומצד שני צומחת המסורת העוברת מדור לדור המתארת את אנשי השומר הצעיר כאנשים נהדרים, בחורים טובים, שרקדו יפה ושרו יפה, אבל הסתגרו בתוך קיבוציהם והתנשאו . אי 1ני יודע כיצד אפשר להסתגר ולהתנשא גם יחד, אך כר מופיעים הדברים בכתובים שוב ושוב . האמת היא שאפילו אלינו חדרה ההתייחסות הזאת . בספרו של זאב צחור "בדרר להנהגת היישוב ההסתדרות בראשיתה" כתוב : "השומרהצעיר מסתגר בקבוצותיו" . אני מניח שהם לא היו היחידים שהסתגרו והתלבטו מכיוון שכל הקבוצות וכל הקיבוצים הסתגרו . 1וסף על כך השומר הצעיר היה אז גוף קטן מאד . משש מאות איש שעלו בעלייה השלישית ושהיו ליד הכבישים ) לא רק ביתניה עילית, אלא גם אום אל אלק, ודילב וכמר . ריכוזים נוספים ( , נשאר לבסוף, אותו חלק של קיבוץ א 1 שהתיישב בנוריס בית אלפא אנשים שלאחר ההתיישבות שם התרחקו מהפעילות של השומר הצעיר, ונשארו גם השרידים שמהם נוצר קיבוץ ב', משמר העמק כלומר, מספר קטן מאד של אנשים . כר עד ,1923 עת הגיעה העלייה של יעקב חזן, בן עמי גורדון ואמה תלמי, שהביאו עימם דם חדש . למעשה, אחרי הופעת "קהילייתנו", איננו יודעים הרבה על השומר הצעיר וגם הם לא יודעים הרבה, מכיוון שחל תהליר של איבוד זהות או חיפוש אחרי זהות, שני דברים שהם אחד . למרות זאת, חוזרים ושומעים את הפתיחה "אילו השומר הצעיר . . . " ובכן, אין השומר הצעיר, בודאי לא עד 1924 . כלומר, ישנו השומר הצעיר מבחינת סגנון חיים, מבחינת תנועת נוער בארץ, אר לא כגוף פוליטי, רעיוני . חוקר אחד שלנו כתב לא מזמן שהשמאל הציוני ב 1924 או 1923 היה גרוד העבודה והשומר הצעיר . שמאל ציוני ! ? איר אפשר להגדיר את השומר הצעיר באותה תקופה "שמאל ציוני" ? במה, למעשה,התלבט אז השומר הצעיר ? מה שהעסיק את מאיר יערי ואת חבריו מהרגע הראשון היה איר לשחרר את השומר הצעיר מהסגנון, מצורת החשיבה, מהחלומות וכר הלאה, של תנועת נוער בלבד, ולקרב אותו למציאות, לתנועת עבודה, תנועת פועלים . הביקורת העצמית המתמדת בשומר הצעיר, מתחילה ב 1918 עם "ראש וראשונה ידיים" של משה ואלד, אחיו של מאיר יערי, שס ישנה כבר ביקורת קטלנית וויכוח עם ויניקניזם ועם "היוגנד קולטור בווגונג" ואומרים : הבו ידייםמציאות . הביקורת נמשכת במאמרים שנכתבו ב 1919 על ידי דוד הורוביץ, ד"ר שלמר, הורוביץ ואריה קרמפנר, ואחרי כן אצל מאיר יערי ב"סמלים תלושים" . בכולם מופיעה ביקורת עצמית נגד הריחוף במרומים והמאמץ והדאגה לקרב את השומר הצעיר למציאות, אבל, למציאות מיוחדת . 13
|
|