דוד זית: לזכרו של אלי שדמי

עמוד:6

והיה בעל השכלה אקדמית . אלי היה, כמו רבים אחרים מבני דורו, בראש וראשונה איש תנועה ואיש קיבוץ . דרכו רבת השנים ב"השומר­הצעיר" הוליכה אותו לפעילות חינוכית, לעמל כפיים, לשליחות, להוראה, למילוי תפקידים חברתיים בקיבוץ ולכל עבודה ותפקיד שנדרש בשעתו . אין עדיין אפשרות למנות את מספר היוזמות בהן פתח ואת כמות העבודות שנעשו בהדרכתו . היום כבר ברור שתדרשנה שנים של עבודה מאומצת של צוות לא­ קטן, על מנת להמשיך ולסיים בהצלחה את המחקרים ואת המונוגרפיות והפרסומים שהוא החל בהם ויזם אותם . כל עבודת הענקים הזאת נעשתה תודות למרצו, התמדתו, רוחב דעתו ואהבתו את הנושא האחד לו הקדיש את עצמו : תנועת "השומר­הצעיר" . בכל המפעל הגדול הזה הצניע אלי את עצמו ואת אישיותו . הענווה הפשוטה והבלתי­ מעושה קרנה מתוכו והקרינה על סביבתו . אנשים התפעלו מידענותו . לא היה פרט עובדתי, לא היתה אישיות פעילה בחייה של התנועה ולא היה עניו בהיסטוריה הציונית ובתולדות תנועת העבודה שלא היו ידועים לו . אך מעל ומעבר לזה היה רוחב הדעת, העדר משוא­פנים בשיפוט אינטלקטואלי, יכולת נדירה של חדירה לעומקם של דברים ללא שמץ של פלפול והתחכמות מרעית ­ כביכול, אלא באורח בלתי­אמצעי, בפשטות ובבהירות . מנין שאב אלי את כל אלה ? אולי מהבית ספוג המסורת היהודית והאירופית, אולי מנבכי הנעורים המאושרים והסוערים בתנועה ואולי משנים רבות של שירות עקשני ואפור בקיבוץ ובתפקידים שכולם חשובים וכולם נעדרי­תהילה . האיש היה כמעט נחבא­אל­הכלים במשך שנים רבות, אבל אולי דווקא הודות לכר צבר חוכמה ודעת ולא איבר מאומה מתום­נעוריו ומי ושר הליכותיו . כל מי שנפגש אתו במשך שנים אלה הוקסם מנועם דיבורו, מהחמימות והפתיחות בגישתו האנושית . אין אני יודע מתי ואין אני מביו כיצד הפך כמעט כל מי ששיתף עמו פעולה לידידו האישי . הוא תבע מעצמו הרבה וידע לתבוע גם מאחרים, אבל היה בתביעה זאת כל כך הרבה מהשכנוע הפנימי וכל כך הרבה כנות היתה משוקעת בה ­ שהכל קיבלו את מרותו ואת תובענותו ברוח טובה ומילאו אחר fjtyy . כר לאט, אבל בהתמדה, נבנה סביבו צוות גדול של נאמני העניין שבשמו פעל . צוות זה קיים בזכותו ­ האם יוכל להמשיך ולהתקיים בלעדיו ? אומרים שאין אדם שאין לו תחליף . כמו בכל אמירה שנונה, יש באמירה זאת גם אמת וגם ראייה שטחית של החיים . אנחנו יודעים רק זאת : אנחנו נמשיך את מפעלו של אלי, אבל בלעדיו זה יהיה אחרת, זה יהיה שונה . על כל צער ושעל יחסר חיוכו הנבון, אנושיותו, טוב­לבו, תרבותו העשירה, אהבתו . לכל אלה אין תמורה ואין תחליף . דוד זית

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא