אלי שדמי: ייחודו של השומר הצעיר

עמוד:14

ב­ ,1924 בפגישת השומרים בבית אלפא, רצה ברל כצנלסון לרכוש את השומר הצעיר לאחדות העבודה ואילו מנדלה אלקינד רצה לרכוש אותו לגדוד העבודה . השומר הצעיר לא רצה באף אחד מהשניים מכיוון שלא רצה בשום פנים להשתייך למפלגה . גם בגדוד העבודה לא רצה מכיוון שהיה אינדיבידואליסט ולא רצה להכנס למסה הגדולה, הבלתי סלקטיבית, שהופכת את האדם לחייל, זאב און טען, בדיווח מהפגישה הזאת, שמאיר יערי לא ידע מה זה "גדוד העבודה" אם אמר דברים כאלה, ויתכן שהצדק עימו . מאיר יערי דיבר רק על שני דברים : האחד הוא המבנה הפדרטיבי, שצריך להיות לארגון הקיבוצים; והשני ­ יצירת משק קומוניסטי, בתוך תנועת הפועלים . הפגישה בבית אלפא היתר . תחת לחץ של העולים החדשים שבאו מוארשה ושל התנועה העולמית, שרצתה לדעת אם יט לה כתובת לשלוח אליה עולים . ההחלטה העיקרית, ההיסטורית, שהתקבלה בבית אלפא ב­ ,1924 היתר . לשלוח שליחים לתנועה בפולין, בגליציה וברומניה . על ידי כך נוצר התהליך, האופייני בוודאי לא רק לשומר הצעיר, אלא לכל התנועות, אבל בהשומר הצעיר זה היה תהליך אבסולוטי ­ היתה קיימת השפעה הדדית של 100 אחוז בין התנועה בארץ לבין התנועה העולמית . השליחים לא רק הביאו לתנועות את המציאות הארץ ישראלית, אלא הם עצמם הושפעו על ידי התנועות בפולין ובגליציה ושם לא היה אז יחס של מנהיגים ומונהגים; מכאן שההבדל בין יעקב חזן שבא לשליחות לוארשה, למשל, לבין יהודה ג ומהלף לא היה גדול, הן מבחינת גיל, הן מבחינת המטען הרוחני וכך הלאה . השליחים האלה הושפעו, במשך השנים, מכל רוח חדשה באירופה ­ ממקס אדלר, מפרויר, מאלפרד אדלר, וגם מטלהיימר ומכל הספרים החדשים שהופיעו . בין השנים 1924 עד 1927 נוצרה הקולקטיביות הרעיונית, המצע הרעיוני של השומר הצעיר, ובשנת 1927 נוצר הקיבוץ הארצי . אני מקבל את הסיכום של אלקנה מרגלית, לא בספרו על השומר הצעיר, אלא בספרו על פועלי ציון שמאל, שם הוא כותב שדווקא השומר הצעיר, שכאילו התרחק והיה שונה גם מבחינה משקית וגם מבחינה פוליטית, הפך לחלק ריאלי של תנועת הפועלים בארץ . ואין לשכוח, כמובן את המפעל החינוכי שלו בחוץ לארץ . ההשפעה ההדדית בין הגולה לבין הארץ, שמרה, בין השאר, על צעירותם של הקיבוצים, גם באופן ביולוגי על ידי השלמות, אך גם באופן רוחני . לפעמים היתה תופעה מכאיבה, שאנו עדים לה גם כיום,כשעלייה מחוץ לארץ שבאה לקיבוץ ותיק, רואה בו קיבוץ מתנוון, זעיר בורגני וכך הלאה . נקח למשל את ההתנגשות בין העלייה החמישית לבין ההנהגה של הקיבוץ הארצי, בשנת 1­ ,1930 פרשיות של נס ציונה ובנימינה וכן הלאה, שבהן באה עלייה חדשה לא מגליציה השמאלנית אלא מפולין שכאילו היתה בקו המרכזי, לבין מאיר יערי, רישרד ויינטרויב וחזן שבינתיים יצרו את הקיבוץ, לבין אלה שבאו : אורן, אהרונצייק כהן, רפתין וכן הלאה . התנגשות זאת היתה מכאיבה מאד והיא למעשה נגמרה עם נצחון ההנהגה, נצחון שקרוב לנצחון פירוס, אבל היא גם משפיעה, כלומר היא כל פעם מביאה לזה 14

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא