|
|
עמוד:11
יהדות האימפריה העות'מאנית, חכמיה ויצירתם | 11 . עםהנוכריתוהיהודים היו מעורים בסביבתם,במרחב העות'מאני לא היו גטאות בהם הייתהשמבט חטוף במפות הערים מראה את קיומם של רבעים ושכונות ,זאת רבת השווקים המרכזיים ובקרבת הנמל . יתר עלקלרוב ב – נוכחות יהודית משמעותית כן, יהודים, כמו שכניהם, נטו להתגורר בחצרות ובבתים משותפים עם בני עדתם, משום רב אותם לאוכלוסיית הרוב ייותר . מגוון העיסוקים הכלכליים קלהם שכך היה נעים ונוח יוונים וארמנים . יהודים ייצרו מוצרים שונים – המוסלמית ולקבוצות המיעוט האחרות ( רב היה חלקם בענפים שונים של תעשיית הטקסטיל, עיבוד מתכות יקרות, ייצור סיפקו שירותים שונים, כמואלכוהול ) , קנו ומכרו עבור השוק העות'מאני כולו . יהודים עבור יהודיםשירותים פיננסיים, שירותי תיווך, טיפולים רפואיים וקוסמטיים, בידור, ושאינם יהודים . עשרה החלו - גילדות שרק במאה השמונה ; יהודים היו חברים בגילדות העירוניות להיפרד על בסיס אמונה דתית . הקירבה לסביבה ניכרה בידיעת השפה ובחדירת מילים, יהודית ( לאדינו ) , בסגנון החיים שהלך - שמות וכינויים לאוצר השפה של דוברי הספרדית יקלי והאסתטי, הקולינריה ועוד ) , באימוץ ז ודמה לזה של שכניהם ( הלבוש, הטעם המו , ערכי הסביבה ( למשל בנוגע לתנועת נשים במרחב הציבורי, בערכי הכבוד והבושה ) ההיררכי של החברות ) , ובהיזקקות לבית הדין השרעיבארגוןבתרבות הפוליטית ( כגון ואפילו בדיני אישות ומשפחה . את הקירבה לסביבה ואת ההשפעות ,בעניינים קהילתיים האמורות אפשרה מורשת הפתיחות שאפיינה את היהודים בחצי האי האיברי במאות העות'מאנית התהוותה אפוא בהדרגה מתוך - התרבות היהודיתגירושים . ההשנים שלפני עשרה - המורשת המוקדמת, מתוך המפגש הבטוח עם הסביבה המוסלמית במאה השש עשרה . - ובמחצית הראשונה של המאה השבע לוניקי ואיזמיר : מצב המחקרשאחכמי קושטא, . 2 הקובץ שלפנינו מוקדש לחכמי הערים קושטא, שאלוניקי ואיזמיר . לאמיתו של דבר, ,מרכזיות ככל שהיו, עברו מקהילה לקהילה ומעיר לעירחכמי שלוש הקהילות הנזכרות, . הדברים יפים לדור הראשון של הגירושים מחצי האי האיברי, ולא נותרו רק בתחומיהן של העת החדשה"הניידים"רבהולא פחות מכך גם למאות הבאות . החכמים היו במידה המוקדמת : הם עברו או נסעו כדי ללמוד בישיבות נודעות, חיפשו או קיבלו הצעות באיטליה ובמערב – מחוץ לתחומי האימפריה העות'מאנית ואף עבודה בקהילות אחרות,
|
|