|
|
עמוד:10
10 | יצחק נבו שעברה האנושות — כל אלה הם קרקע פורייה לבערוּת וצמיחה של אינסוף אמונות טפלות . התעלמות וזלזול בתולדות עמנו גורמים לרבים מאיתנו להשליך מאחורי גֵווָם אוצרות תרבותיים יקרי ערך שמייחדים אותנו . וכך אנו חיים את הרגע — העבר חסר משמעות והעתיד אינו רלוונטי . איך הגענו למצב שבו רבים באומות העולם מכירים את התנך טוב מאיתנו ? בזכות התנך מכונים היהודים באסלאם "עם הספר" . התנך ידוע כספר החשוב ביותר בתולדות האנושות וכגורם החשוב ביותר בעיצוב התרבות, המוסר והקודים החברתיים . למרות שהתנך נחשב כמעצב האומה, רבים מאיתנו מתנכרים לו או להוטים למצוא בו צדדים שליליים . קורות עמנו נגזרים משמירת אמונים והיאחזות בהלכה, באגדה ובמיתוסים הנובעים מן התנך . מי שנטש את אלה, נמוג ברבות הימים . אין כאן חלילה קריאה להיצמד באורח דוגמטי לכל אלה ללא הרהור . נהפוך הוא, היצמדות כזו תביא לצרוּת אופקים ופנאטיות, והתאמה לעידן המודרני היא הכרח חיוני . אך הכרה ערכית בכל אלה חשובה ומי שיתייחס אליהם בכבוד, כבודו יגבר וערכו בעיני זרים יעלה . הכול מתחיל ונגמר בהתייחסות ערכית . אם נחליט להתייחס לתנך בעוינוּת ובזלזול, לא נתקשה למצוא בו שלילה לרוב — מסרים שליליים, מוסר פגום, סיפורים מלאי אכזריות ועוד . אך האם אין אנו מצמצמים בכך את ראייתנו ומעוותים את התמונה עד כדי הבנה מסולפת, פגומה ושגויה של מה שבידינו ? לעומת זאת, אם נייחס לתנך משמעות ערכית וחשיבות עליונה, נבין את ערכו של הנכס, שהוא שלנו ומיוחס לנו אליבא דכולי עלמא . ואז נגלה בו מורכבות מתוחכמת המעשירה את מושגינו וחשיבתנו, ונגלה בו מסרים נעלים ומוסריים הרבה מעל לערכים שאנו מתהדרים
|
|