|
|
עמוד:9
הקדמה מקומו של התנך בתרבות האדם חי בהוֹוה וחוֹוה אותו כל העת . אך ההווה אינו יותר מאשר הרף עין מתמשך . האדם הוא כלי קיבול של עברוֹ— חוויותיו האישיות, הנעימות והקשות עיצבו אותו, אך לא רק הן . הוא נושא בחוּבּו גם את קורות הסובב אותו, הן במעגלים צרים כמשפחתו וחבריו והן במעגלים רחבים — עַמו ותרבותו . אסונות הפוקדים את סביבתו הקרובה, משברים כלכליים מקומיים או עולמיים, אסונות טבע, עימותים צבאיים או מלחמה רבָּתי — כל אלה נחרתים בגופו ובנפשו של האדם ומעצבים את השקפתו והתנהגותו . כמו כן, לשגשוג כלכלי ופריחה תרבותית ולהתפתחויות מדעיות וטכנולוגיות יש השפעה על עמדותיו ועל סדרי העדיפויות שלו . עם זאת, גישות תרבותיות ואופנות חברתיות חולפות, המשתנות חדשות לבקרים גורמות לכך שאירועים שהתרחשו לפני עשרות שנים נדמים כעבר רחוק, בעיקר לבני נוער ולעולי ימים, אך לא רק להם . וכך, תהליכים היסטוריים שנמשכו על פני שנים רבות אינם רלוונטיים כלל מבחינת הציבור הרחב . אי ידיעה או התעלמות ממהלך השתלשלות העניינים בתולדות העמים והחברה, בּוּרוּת או זלזול בקורות הדורות הקודמים והכחשה או התכחשות לגלגולים
|
|