|
|
עמוד:9
8 אפשר של יצחק את עשו הקשורה לא להבדל המוסרי בין הדמויות אלא למשלח ידם השונה . אף שכוונת הפסוק לומר שלמרות שיעקב הוא איש תם, מה שמהווה סיבה טובה לבחור בו, הוא איש אוהלים . אברהם, כמו משפחתו בחרן, הוא רועה צאן וסוחר : "וְאַבְרָם כָּבֵד מְאֹד בַּמִּקְנֶה בַּכֶּסֶף 9 אי לכך הוא אינו מתיישב במקום אחד וגם כאשר הוא מגיע וּבַזָּהָב" ( יג, ב ) , ואינו איש אדמה . לארץ, הוא הולך לארכה ולרחבה . ביטוי אחד מני רבים לכך מופיע בתיאור הפרידה שבינו לבין לוט : "אַבְרָם יָשַׁב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וְלוֹט יָשַׁב בְּעָרֵי הַכִּכָּר וַיֶּאֱהַל עַד סְדֹם" ( י"ג, יב ) . בעוד שביחס ללוט הכתוב מציין מקום מסוים אליו לבסוף הגיע לוט, אברהם מתואר כמי שיושב 'בארץ כנען' . אין מקום ספציפי וכל הארץ היא מקומו, וכלשונו של רמב"ן כאן : "וטעם אברם ישב בארץ כנען - בשאר ארץ כנען כולה, שלא יעמוד במקום אחד, אבל בכל ארץ כנען יגור, ולוט נתישב במקום אחד ממנה בערי הככר, כי ערי הככר מכלל ארץ כנען" . יצחק, בניגוד לאברהם הנודד, רוכש שדות, זורע אותם ומתנחל בארץ . הסיפור היחיד בו דמותו של יצחק עומדת במרכז הסיפור הוא בפרק כ"ו בו יצחק נצטווה להישאר בארץ כנען, בגרר, ובה הוא הופך לחקלאי המתנחל בארץ : גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל וַהֲקִמֹתִי אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ . . . וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים וַיְבָרֲכֵהוּ ה' . וַיִּגְדַּל הָאִישׁ וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְגָדֵל עַד כִּי גָדַל מְאֹד . וַיְהִי לוֹ מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר וַעֲבֻדָּה רַבָּה וַיְקַנְאוּ אֹתוֹ פְּלִשְׁתִּים ( כ"ו, ג - יד ) . מסתברת קריאתו של רשב"ם ש'עבדה רבה' שלא הוזכרה בתיאורי הנכסים של אברהם היא 10 עבודה בשדה : "ועבודה רבה - עבודת שדות וכרמים, כי סתם עבודה עבודת קרקע היא" . 8 בן נון ( לעיל, הערה 1 ) , עמ' 155 . כך עולה גם מדברי גרוסמן ( לעיל, הערה 1 ) עמ' 65 . זה בניגוד למספר פרשנים שטענו שהכתוב אינו מספיק ברור, אולי בכוונה, באשר לסיבה המדויקת שגרמה ליצחק להעדיף את עשו . ראו ספייסר ( לעיל, הערה 7 ) , עמ' 195 ; ונהם ( לעיל, הערה 4 ) , עמ' 177 . מעניין לשים לב שמחבר ספר היובלים בחר להשמיט את סיבת אהבת יצחק את עשו . ראו ורמן ( לעיל, הערה 6 ) , עמ' 325 , זה בנוסף לשינוי משמעותי לא פחות שהוא עורך בכך שהוא מעמיד את אברהם, ולא את רבקה, כמי שיוזם את הבחירה ביעקב . 9 י' אהרוני, ארץ ישראל בתקופת המקרא - גיאוגרפיה היסטורית , ירושלים תשמ"ח, עמ' 155 , העיר לעובדה שאברהם מגיש לאורחיו חלב ולא יין ( י"ח, ח ) , מה שמלמד על כך שהוא רועה צאן ולא איכר . לדבריו יש להוסיף את העובדה שיעקב, כאשר הוא מתחפש לעשו איש השדה, מגיש לאביו יין ( כ"ז, כה ) . העירו על כך כבר י' גרינץ, מ' הראל, '"וישב ישראל בארץ גשן"', בית מקרא יג ( תשכ"ח ) , עמ' 104 ; י"מ גרינץ, ייחודו וקדמותו של ספר בראשית , ירושלים תשמ"ג, עמ' 18 . אולם שניהם טוענים שהימצאות הבקר אצל אברהם מלמדת שהוא עסק גם בחקלאות . אולם נראה שאין לכך רמז בשום מקום בכתוב והבקר נועד לצורך חלב ובשר . 10 כך כתב גם רד"ק על אתר : "ועבודה רבה - היה לו עבודה גדולה באדמה, כמו עובד אדמתו ( משלי י"ב ) כי תעבוד את האדמה ( ד' י"א ) " . ראו גם רמב"ן שציין לעובדה שלא הוזכרו כאן כסף וזהב כמו אצל אברהם : יוסף מרקוס [ 3 ] 9
|

|