|
|
עמוד:8
8 מֵעבר לדמיון הליברלי של המחקר הביקורתי בישראל המשפט ועולם האמנות בישראל, נראו לנו כמו מתכון בטוח להידרדרות למלחמת תרבות — מאבק אזרחי אלים בין קבוצות שהמחלוקת החברתית-מוסרית ביניהן הגיעה לנקודת אל-חזור . מצב זה, שנראה היום לרבים מן הישראלים קרוב מתמיד, נראָה לנו אז כמו איום רחוק אך מוחשי שחובה עלינו להידרש לו . ההצטרפות של האקדמיה לצד הליברלי-פרוגרסיבי במלחמת התרבות נתפסה בעינינו כצעד שמונע מהאקדמיה לשמש מרחב פרשני חיוני שבו אפשר ללמוד על שורשי ההתנגשות ועל תנאי האפשרות למיתונה . ביקשנו לחלץ את המבט המחקרי מדלת אמותיו של השיח הליברלי-ביקורתי, מתוך שאיפה להעניק פשר מלא יותר לעולמם של אנשים המשתייכים לקבוצות חברתיות המתנגדות לשיח זה, ושחייהן ותרבותן הפכו לנקודת עיוורון בשדה הראייה שלו . קיווינו ליצור קרקע פורייה שמתוכה יצמחו מחקרים חדשים שיאפשרו להבין את האחר, לא בבחינת "דע את האויב", אלא מתוך נכונות לחפש את הטוב גם בעולמות חברתיים שונים משלנו . חשבנו שלמידה כזאת תאפשר לנו להשיב מבט ביקורתי ורענן לעולמנו ולבנות גשרים בין ליברלים לבין מי שיכולים להפוך — למרות ההבדלים והמחלוקות המוסריות — לבני בריתם בקידום עולם טוב יותר . בסתיו 2015 קיימה קבוצת המחקר כנס אקדמי וציבורי באוניברסיטת תל אביב תחת הכותרת "ישראל לאן : מה יחליף את הליברליזם הישראלי ? " . כמה מן המאמרים המתפרסמים באסופה זו הוצגו בו לראשונה . במרחק יותר מעשור מאז הקמת הקבוצה, נראה כי המבט האמפתי שמציעים מאמרי האסופה על עולמן של קבוצות לא ליברליות — ובפרט מזרחים מסורתיים מרקע חברתי-כלכלי נמוך המהווים את בסיס התמיכה הרחב של מפלגת הליכוד — נחוץ מתמיד . כך גם האפשרויות שהמאמרים מסרטטים לעיצובם של אקטיביזם, תרבות דמוקרטית ואמנות פוליטית המותאמים להתמודדות עם מציאות של קיטוב חברתי-מוסרי עמוק . לבסוף, העימות האכזרי והמדמם בין ישראל לבין חמאס, לצד האירועים הדרמטיים שמתחוללים במזרח התיכון, מבהירים את הצורך הדחוף להפנות מבט רענן גם לזירה הגיאופוליטית . נרטיב "השחרור", כפי שנשמע מגרונם של אנשי חמאס, לצד הרטוריקה הציבורית שניצבת מאחורי מתקפת התגובה של ישראל, משלבים בין שיח לאומי מודרני לבין שיח תיאולוגי-דתי — מוסלמי או יהודי — באופן שנדמה כבלתי ניתן להתרה . בעוד שהשיח הלאומי-מודרני זוכה לבלעדיות בשיח התקשורתי והפוליטי הבינלאומי, השיח התיאולוגי נעדר כמעט לגמרי מהדיון על גורמי הסכסוך, ועל אחת כמה וכמה מהמחשבה על הדרכים ליישובו . אומנם אין במאמרי האסופה נוסחאות קסם לפתרון הסכסוך, אך ההגיונות הדתיים שנדונים בהם, ומניעים קהילות דתיות משני הלאומים לפעול לשלום ולדו-קיום, מזמינים את קהל הקוראים הביקורתיים לראות בדתיות לא ליברלית לא רק מקור לבעיה הגיאופוליטית שבה אנחנו נתונים, אלא מפתח אפשרי לפתרונה . עם פרסום האסופה, אנחנו מזמינים את הקוראות והקוראים להצטרף אלינו למסע הפרשני שיצאנו אליו לפני למעלה מעשור . אנו מקווים שמאמריה יעניקו
|
|