|
|
עמוד:6
ולמקומו של המטפל בתהליך . מענה רחב יותר לכוחה של הספרות מצוי אצל הוגים מהפסיכואנליזה, מהפילוסופיה, מביקורת הספרות והתרבות . רעיונותיהם של ההוגים הללו מאירים את התהליך שהספרות יכולה לתרום למטופל בתהליכי ההתהוות והכינון העצמי . הספרות לוכדת את מה שאינו ניתן להמשגה בשפה ; את הטראומטי, את הריבוי, את המגוון ואת המורכבות האנושיים . בכך היא מתייצבת ככוח נגדי מול מה שנתפס כטבעי והכרחי, וחושפת אופק קיומי חדש . בתיאוריות המוצגות בספר שלפנינו נבחנת החתרנות הפואטית, האימננטית לספרות . יסוד זה מסומן בתור נוגדן פואטי . הטיעון שהספר מעלה נוגע לפעולת נוגדן זה . הספר מתמקד בתיאוריות שמצביעות על הדיאלקטיקה הקיימת בספרות בין משמוע לבין ערעור ופרימת המשמעות, שהופכת בתהליך הקריאה ל"רחם לשוני", המאפשר למטופל מגע עם הממשי, המדומיין והאפשרי, ובכך מכניס אותו לתהליכי התהוות בלשון . הנוגדן פואטי, המשולב בפרקטיקה הביבליותרפית, מאפשר התמודדות עם מצבים מאתגרים שבהם מגיעים למבוי סתום בטיפול, כשהשפה נעדרת, דלה, מחוּררת, מוגבלת או אסורה . הנוגדן הפואטי מסייע לנו בטיפול בטראומה, שכן בכוחו לאפשר מגע עם הטראומטי באופן שאינו טראומטי . הוא מסייע בטיפול בין-תרבותי, כאשר קודים תרבותיים מתנגשים, בטיפול במטופלים שהפונקציות הנפשיות שלהם לא הבשילו, ובמצבים של חריגוּת חברתית שמעוררת בושה וגורמת לסבל רב . השימוש בנוגדן הפואטי חותר תחת שתיקת המטופל, התנגדותו, הסיפור המקובע או החסר שלו, כפיית החזרה והקיום הנפשי המצומצם . במצבים אלה השימוש בנוגדן הפואטי מאפשר כינון מרחב של דמיון, שימוש באסוציאציות חופשיות, "חלימה", משחקיות, חילוץ "הממד השָׁר", מעבר מעמדה פרנואידית-סכיזואידית לעמדה דיכאונית, והתמקמות חדשה . הנוגדן הפואטי גם מאפשר למטופל להפוך לסוכן ( agent ) של חייו, שיש לו בחירה, חירות, אפשרות ליצור משמעות ולפעול בעולם . זאת ועוד, לנוגדן הפואטי יש השפעה גם על המטפל, המשלב טקסטים ספרותיים בחדר הטיפול . הנוגדן מאפשר לו לסגת מריבונות הידע שלו, ובכך לתת לנוכחות אחרת של המטופל להופיע . השימוש האקטיבי בנוגדן הפואטי נובע לא רק מתוך הרמנויטיקה של חשד, אלא גם מתוך הרמנויטיקה
|
|