|
|
עמוד:12
4 תבניות ממגדרות נוספות שקבעה הביקורת המעניקה טעם לחיים . ביחס לדמות האישה הן תבנית השבי, תמונות של מחלה ושל קיפאון ותבנית הרומנסה השבורה ; בביקורת מקובל היה לטעון כי סיפוריה של כהנא-כרמון הם דגם שבור של רומנסה, שבו הנסיכה, בעקבות נישואיה לאביר, מוצאת את עצמה בבית כלא, בשבי הממחיש את חוסר האונים של האישה שחיה בעולם הנשלט על ידי גברים . מוטיב השבי, טענה הביקורת, מדגיש את הבידוד של האישה בנישואיה, שגורם לכך שתפנים את הסטריאוטיפים השליליים של העולם הגברי ותחדל להאמין ביכולתה ובעצמה . אף על פי כן, נראה כי ביצירת כהנא-כרמון מעוצבת דמות שונה של אישה - דמות של אישה חזקה, המודעת היטב הן לכוחה והן למידת השפעתה על הגבר, ושמתנהלת במרחב באופן פעיל ומודע הפותח בפניה אפשרויות בחירה מגוונות . את העמדה הנשית שנכנעת למציאות היומיומית תוך ויתור על חלום אודות קיום בעל משמעות, את תפיסת הגיבורה הלירית של כהנא-כרמון הנעה בין ערגה לבין בהלה וסובלת מטלטלה נפשית בלתי פוסקת, הנובעת מתפיסתה את העולם היומיומי כעולם מוגדר, חסום, עולם בנאלי של שגרה - יש לאתגר באמצעות נרטיב נשי שונה . הביקורת הצביעה על כך שהגיבורה, בכל מופעיה, נשענת תמיד על אותו אפיון : בודדה, סגורה ויחידה בעולמה, רעבה לחברת איש וממתינה לאיזה נס שיגאל אותה ממציאות חייה השוממה, נס בדמות 5 אלא שקריאה פמיניסטית, חדשה, "פגישת היקסמות" עם גבר זר . בכלל יצירתה של כהנא-כרמון, עומדת על העובדה כי האישה היא לרוב דמות דינמית ואיתנה, המתנגדת לסדר הגברי שדוחק אותה אל האחרוּת והשוליות, בעלת יכולת לנהל את חייה ואת קשריה עם הגבר ועם העולם כהבנתה, ובשום מקרה היא אינה נסחפת, "מסתנוורת" או חסרת שליטה על גורלה . ייתכן שהסיבה לעיוורון המגדרי ביחס לדמות האישה שעיצבה כהנא-כרמון בסיפוריה נעוצה בעובדה ההיסטורית הנוגעת להדרת חגית דבורה אדלר 12
|
|