|
|
עמוד:9
וספרות מתח חשופה לביקורת תמידית אך מסרבת להיעלם . מאז ומעולם הייתה זו סוגה פופולרית, אך בעבר המוניטין שלה היו מפוקפקים . במחקרו החלוצי Murder for Pleasure מתאר אותה הווארד הייקראפט כ"סוג לא רציני של ספרות בידורית" ( Haycraft xi ‑ xii : 1941 ) , סופרת הבלשים הנודעת דורותי סאיירס ( Sayers ) מודה שהז'אנר "אינו יכול, באופן עקרוני, להגיע לפסגות הנשגבות של הישג ספרותי" ( מצוטט אצל 13 : 1950 Chandler ) ואף דן מירון 1 רואה בסוגה זו "אמנות זעירה" או "בידור" . אולם כיום אין זו עוד הגישה הביקורתית השלטת . הפוסטמודרניזם טשטש את ההיררכיה בין ספרות "גבוהה" ו"נמוכה" כמו גם את עצם ההבחנות החד-משמעיות בין הסוגות השונות . גישה שוויונית זו מגיעה אולי לביטויה המובהק ביותר במעבר של הסוגה הבלשית לקדמת הבמה . סיפורי פשע ומותחנים אינם נדחקים עוד לקטגוריות של ספרות זולה או סרטים מסוג ב' . במאים מהשורה הראשונה, כגון גודאר או אלטמן, כתבו וביימו סרטי מתח ; סופרים מהשורה הראשונה, כגון נבוקוב או בורחס, כתבו ספרי מתח, או, ליתר דיוק, עשו שימוש מכוון בתבנית של סיפור המתח . אך מהי בדיוק ספרות מתח ? למונח אין מקבילה מדויקת באנגלית, אולם בקרב דוברי עברית הוא מקובל יותר מאשר המונח "סיפורי פשע" ( crime fiction ) או "ספרות מסתורין" ( mystery fiction ) . למעשה, כל סיפור טומן בחובו גלעין של מסתורין . הסופר אינו מגלה מייד את כל הקלפים אלא מוסר את המידע בהדרגה ובכך יוצר אצל הקורא מתח - להיטות לדעת כיצד תתפתח העלילה . 1 . מכאן ואילך כאשר שם הספר מופיע באנגלית תרגום המובאות הוא של המחברת . ב"כומרייה בישראל", מסה בשישה חלקים שפרסם מירון לראשונה בכתב העת הו , הוא טוען שהרומן הבלשי מצטיין אמנם מבחינת המבנה אך הוא אינו מסוגל, באופן עקרוני, למסור עומק פסיכולוגי או פילוסופי . ראו . https : / / www . ynet . co . il / articles / 0,7340, L‑3218717,00 html הכפיל, המבוך והחדר הנעול 9
|
|