|
|
עמוד:8
וסמדר אינם ילדיו של בעל הבית . הם דגי זהב . הפושע הוא כמובן צ'שייר החתול, שלא היה לו צורך לחמוק לתוך הסלון או החוצה מכיוון שהיה שם כל הזמן . האנקדוטה, אשר שאלתי מהספרות המחקרית בשינוי שמות, מהדהדת את אחד המוטיבים המרכזיים בספרות בלשית : תעלומת החדר הנעול . היא גם משקפת את הנחות היסוד השגויות שלנו כאשר אנו שומעים את הסיפור - אירע כאן פשע מכוון, הקורבנות הם בני אנוש, החדר היה בלתי חדיר וסגור הרמטית . הנחות שגויות היו גם מנת חלקם של קוראי הסיפור הבלשי הראשון שבו מופיעה תעלומת החדר הנעול : "הרציחות ברחוב מורג" ( 1841 ) מאת אדגר אלן פו . המאפיין המרכזי של סיטואציה בסיסית זו הוא היותה עלבון לאינטליגנציה . היא מציגה מצב בלתי אפשרי הקורא תיגר על חשיבה רציונלית - שתי גופות מרוטשות מתגלות בחדר נעול, שהרוצח לא יכול היה לחדור אליו או להימלט ממנו . בסיפוריו המכוננים של פו, ביניהם "ויליאם וילסון" או "המכתב הגנוב", מופיעים מוטיבים פרדוקסליים נוספים אשר הפכו עם הזמן לאבני יסוד של הספרות הבלשית : מוטיב הכפיל ומוטיב המבוך . כל אחד מהם מגלם סתירה פנימית, דבר והיפוכו . כפיל הוא אדם הזהה בכל תכונותיו לאדם אחר, ומערער בכך על הייחוד של הזהות האנושית . מבוך הוא מבנה המושתת על סימטריה שהיא בו זמנית צפויה ומתעתעת . ספרות בלשית היא סוגה החוגגת את ניצחון החשיבה הרציונלית - חשיבתו של הבלש המפענח את תעלומת הפשע . אולם משחר היווצרה, ובשלושת סיפורי הבלשים של אדגר אלן פו שהוזכרו לעיל, זרועה סוגה זו במוטיבים פרדוקסליים אשר קוראים תיגר על רציונליות, ומוטיבים אלה כרוכים הן בתעלומה והן באופן פתרונה . הספר הנוכחי דן בניגוד מרתק זה ובהשלכותיו האונטולוגיות והאפיסטמולוגיות . כשאנו מדברים על ספרות בלשית, על מה בדיוק אנחנו מדברים ? המונח השגור בעברית לסוגה זו הוא "ספרות מתח", אילנה שילה 8
|
|