נרי אריאלי (עין-גדי): בזכות הדרכה אובייקטיבית ובגנות הקנאים

עמוד:13

לפי תפישתי, האמת היא הדברים כפי שאני יורע אותם כרגע, וכפי שאני תופש אותם . יתכן שבדור הבא יראו את האמת אחרת . אני מחויב לאמת הפנימית שלי . אם אני מחיל את העקרונות החינוכיים האלה על האירוע של מצדה, הרי במידה מסויימת אני די קרוב לדבריו של שמריה וברצוני לעשות חשבון עם הקנאים . אני קורא לכולנו לעשות חשבון עם הקנאים, עם כל קנאות . היום, בעזרת החומר הרב שהתגלה במקורות נוטפים לכתביו של יו 0פו ,0 1יתן לראות שיומפוס דייק בהרבה מאד תחומים שקשורים למידע הפשוט שהוא מביא . ) ואני אומר זאת לצר ההכרה בעובדה שהיתר . מגמתיות בדבריו ( . יש להתייחס לדברים בגישה מתונה ולהגיד כך : בכל פעם שיש לעדות שנותן יוטפוס סימוכין ממקור נוסף ­ נוצרי, רומאי בן התקופה, או חומר ארכיאולוגי ­ אני מקבל את העדות שלו כמהימנה . במקומות בהם הוא עד יחיד, אקבל את עדותו גם כן, אר ביתר חשדנות, שהרי ידועה לי שנאתו לקנאים . הקנאים היו בני ארם מאד לא­טימפטים . אינני מעוניין שהנוער שלנו יתחגר לאור הרעיון שקנאות כזו חינה חיובית . קינאו לאלוהי ישראל בתור שליט יחיד והרגו את מי שלא קיבל את דעתם ­ בין שהיה יהודי ובין שהיה גוי . זוהי רצחנותם של הקנאים . אני חייב לומר שגם לי יש קווים אדומים כלשהם, שאותם לא אעבור, אך בשום מקרה לא אראה בכך עילה ללקיחת חיי הזולת . נוצר ערבוב מזיק, מטעה, מדיח ­ כלפי הנוער ­ כשאומרים לו שהקנאים ) שהיו בעצם רוצחים ( , הרגו בני אדם בשם רעיון נעלה . תהיה עמדתם המוסרית והדתית נעלה ככל שתהיה ) וזו היתה עמדה דתית מוסרית נעלה, שאסור לאדם לכפוף את עצמו לפני ריבון כלשהו מלבד אלוהים ( , אך האם זו נותנת תוקף להריגת אלה שאינם מקבלים אותה ? האם על ההורגים ניתן לומר שהם לחמו לחופש ? בעיניהם, "חופש" לא היה ממלכתיות נוסח טבנקין, כצנלסון ובן­גוריון . החופש שלו ייחלו אינו דומה לחופש שעבודו נלחם הפלמ"ח, או לחופש שעבודו נלחמנו אנחנו, כתנועה לאומית ציונית מפוארת . הקנאים הם מבחינה מטויימת אנטי­תיזה של התנועה הציונית . הם נלחמו לא מתור הכרה הרוצה באחדות­ישראל ולא מתור סולידריות . התנועה הציונית קמה כדי לפתור את צרת העם היהודי, מתוך סולידריות עצומה עם האנשים שהיו בחלקם אפילו אנטי­ציונים . הקנאים היו בלתי סולירריים עם העם היהודי ) מבחינה זאת הם מזכירים את האיסיים ( . התנועה הציונית אינה נהנית מאחיה האנטי­ציונים הגרים במאה­שערים . האם עלה אי פעם בדעתנו שהללו אינם ראויים להגנה במלחמת השחרור, במצור על ירושלים ? אלו הם אחינו, בשר מבשרנו, והסולידריות שלנו כיהורלם מחייבת אותנו לגביהם . אנשי מצדה, בערב פסח, כשעיין התחולל המרד והיהודים החזיקו בנשק, פשטו על עין­גדי והרגו שבע מאות איש . 13

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא