|
|
עמוד:10
10 לא נזר הבריאה • מלאת טריינין על נושא זה מראים שתהליך עיבוד המידע במוח הוא תהליך ארוך ומורכב . זיהוי עצמים, מתן משמעות לעצמים אלו, ומתן משמעות להתרחשויות המתרחשות בעולם – דורשים לימוד ממושך . כמו כן, מחקרי מוח מצביעים על כך שבתהליך הלימוד המוח ממפה את העולם, מצייר תמונה פנימית שלו, ויוצר ציפיות לגבי העתיד להתרחש בעולם . תהליכים אלו מייעלים את תהליך פענוח המידע אך גם מכתיבים את תמונת העולם שנוצרת במוחנו . כלומר, מחקרי מוח, בדומה לבודהה, הגיעו למסקנה שתמונת העולם הקיימת במוחנו היא השלכה של מה שהמוח, דעת, “מבין” על העולם שבחוץ . בספרי הקודם לא התייחסתי לתחושת האני כי מחקרי מוח מתקשים להתמודד עם תחושות סובייקטיביות מסוג זה . הנושא הכי קרוב ל"אני” שבו עסקתי הוא מודעות, ובהקשר זה גם בשאלת הרצון החופשי . מודעות ורצון חופשי קשורים לתחושת האני כי אין תחושת אני ללא מודעות עצמית ; להבנתי, אין גם משמעות לקיומו של האני ללא האמונה ברצון חופשי . אבל מן הראוי לציין שמחקרי מוח אינם מספקים תובנות משמעותיות לגבי מודעות ורצון חופשי . הבודהה היה, כנראה, הראשון להתייחס לאשליית האני . אבל הוא לא היה היחיד שעסק בשאלות על משמעות האני, על הקשר בין גוף לנפש, ועל מקומו של האדם בעולם . הפילוסופיה המערבית מימי היוונים ועד היום מלאה בתהיות מסוג זה . התייחסויות מעניינות, אם כי עקיפות, לשאלות אלו, מופיעות גם בספר בראשית, ספר שמתחיל בשני סיפורי בריאה, שיש בהם התייחסות לשאלת מקומו ותפקידו של האדם בעולם . רעיונות דתיים ופילוסופיים אלו ישמשו אותי כנקודות ייחוס בניסיון לבחון את השאלה : מה מייחד את תחושת האני באדם ? ספר זה הוא מעין מסע להבנת האני . אנסה להבין מהם המרכיבים של תחושת האני ומהם הגורמים שמעצבים תחושה זאת . המסע בספר זה מתחיל
|
|