מוקי צור, עין-גב: ללוות את המעשה בחשבון-נפש-ולב

עמוד:6

הקיבוץ כחברה מאד משימתית וכחברה יהודית מאד, מראשית דרכו, עומד בפני השאלה ­ מה מקום הווידוי, התפילה והשיחה, במערכת החיים היום­יומית שלו . גם אנשים שהיו בתור המערכת היום­יומית ולא הסתכלו לאחור תור חשבון­נפש, אלא מתור התכוונות לעשות את חשבון­הנפש האקטואלי בקיבוץ ­ ניסו מידי פעם למצוא לעצמם את הכלים והאמצעים לשיחה, שתהיה שיחה על העיקר . בתקופת העליה­השניה קראו לשיחה הזאת "שיחות מן היסוד", להבדיל מ"שיחות רגילות" . "שיחות רגילות" הן שיחות על עניני יום­יום . "שיחות מן הימור" הן אלו הנוגעות בלב העניו ­ לאו אנחנו הולכיט, מאיפה באנו, איפה אנחנו, מה קורה לנו ? אחד הדברים המענינים בשיחות האלה, הוא ב"האזנה לקול השני" . כלומר, אדם מחליט החלטה מסויימת, הוא מוותר על עשיית דברים אחרים, והוא מרשה לעצמו,בנקודה מסויימת,ללכת עם חבריו ובזה הוא בוחן את יכולתו­שלו לחיות ביחד עמם . הוא בוחן את האפשרות לשדר לחבריו, בבהירות, את הקולות האחרים שדיברו בתוכו שעה שהגיע להחלטה ­ אם זר . ביטוי של געגוע הביתה, לבית­ההורים, ואם זה ביטוי של געגוע לתרבות אחרת; אם זו תחושה של מצוקה מן העובדה ש"אנחנו חיים בחבורה של צעירים ולא נלאה את עצמנו בדברים"; נראה, שהדוקומנט הראשון, אותו אני מחפש עדיין ­ הוא שהיה בדגניה : "ספר החיים" קראו לו . חברים היו רושמים את אשר העסיק את לבם . הספר הזה לא נמצא, אר כבר ניתן למצוא ברוקומנטים קדומים מאד בתנועה הקיבוצית, נסיונות להתוודות אישית ­ התוודות שהיא גם וידוי וגם תפילה, נסיון להביע את המתרחש בלב . קיימת תרבות של מכתבים מראשית ימי הקיבוץ, שמגמתה לאפשר לאדם להציג את ציפור­הנפש שלו . וציפורי­הנפש האלו יכלו לאכלס שובר גדול ורחב . באחד ממחזותיו של ברנר מופיע בעל שזנח את אשתו בשל צרכי המהפכה, והוא יוצא לנאום ברוסיה . האישה נשארה יושבת בלונדון, והיא מרמזת שאינו כותב לה מכתבים . גיבור המחזה, שהוא בעצם פורטרט של ברנר עצמו, אומר, במשפט אירוני : "סוציאל­דמוקרט לא צריר להתגעגע" . אני חושב, שמראשית התנועה הקיבוצית יש מסורת, שסוציאל­דמוקרטים כן מרשים לעצמם להתגעגע . זאת אומרת, הם מרשים לעצמם להביע לא רק את קולות התופים אלא גם את נעימתם הרכה של הכינורות . בשנת 1­ 1920 נוסדה תנועת "השומר­הצעיר" בביתניה­עילית . בביתניה­עילית ישב יהודי בשם מאיר יערי והוא החליט להוציא לאור קובץ דברים . עורכי הקובץ היו צריכים להיות מאיר יערי והוגו ברגמן ) צירוף בין שני אנשים ­ האחד מבחוץ והשני מבחנים ( . תפקידו של הקובץ הזה היה להראות לעולם מה קורה בביתניה­עילית, אר נראה שמאיר יערי גילה מהר מאד שזה מעשה מסובר וגנז את הרעיון . מביתניה­עילית לא יצא שום קובץ . לעומת זאת, חודשים אחדים מאוחר יותר, כשהתארגנה אותה הקבוצה לעבודה בכביש חיפה­גידה ) רמת­ישי ( והחליטה שהיא עומדת לעלות להתישבות ­ סוכם להוציא לאור קובץ . שוב, הרעיון היה של מאיר יערי, אר כשבא מרצה מן החוץ להרצות הרצאה על יוסף חיים ברנר, הרצאה

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר