|
|
עמוד:13
שפה וסיפור 13 וחסרה המילה לתארם . כדי שתחושה תהפוך למילה ולמחשבה אצל המטופל, רישומים אלה זקוקים להדהוד גופני ונפשי הולמים במרחב הטיפולי . פניה השונים ויישומיה של שפת גוף זאת מובאים בחלק השני . שתי שפות אלה — 'שפת הגוף היצרי' ו'שפת הגוף הדיאדי' — מאפשרות למטפל להעשיר את הבנתו לגבי הדינמיקה של המטופל וגילומה במרחב הטיפולי . 'שפת הגוף הבין-סובייקטיבי', השלישית מבין השפות שיוצגו בספר זה, היא שפת העשייה הטיפולית . אוריינטציה פסיכואנליטית בין-סובייקטיבית מקבלת את קיומם של שני סובייקטים בעלי גוף, הנגלים ונוכחים זה לזה במרחב הטיפולי, ולפיכך היא מאפשרת למטפל למקסם את יכולתו לחבר בין הגופני לנפשי במפגש בשניים . 'שפת הגוף הבין-סובייקטיבי' מזמנת התעניינות בהיבטים הגופניים של האופנים בהם המטופל מבטא את עצמו, ובהתייחסויות המטופל לגופניותו של המטפל בתהליכי הה ע ב ר ה ( ראו מילון מונחים ) , מבלי לחוות אותן כחודרנית . כך פותח המטפל ערוץ פורה לחוויה וחקירה אנליטית של סובייקטיביות ומתאפשר לו להתעניין בתהליכים הגופניים המתחוללים בו בהעברה הנגדית כחלק אינטגרלי מן המרחב הבין-סובייקטיבי ( ראו : ירום, 2010 ) . נקודת המבט ההתייחסותית וההרמנויטית החוסה בצל האוריינטציה הבין-סובייקטיבית ( המוצגת דרך הגותם של מיטשל, ארון, הופמן, האריס ואחרים ) מציעה למטפל דרכי התערבות נוחות ולא מקובעות, המעודדות דיבור אישי ופרשנות הדדית . בגישה זאת, המובאת בחלק השלישי, המטפל והמטופל שוזרים יחד נרטיב שמתייחס למתרחש בהווה והמהדהד את העבר, ולא עוסקים ב"חשיפה ארכיאולוגית" כביכול של העבר . מודל 'מטריצת ההיסטריה' ( ירום, 2003 ; 2005 Yarom, ) הוא מסגרת מאגדת לשלוש שפות הגוף שהכרנו כמבטאות את נקודות המבט המרכזיות בפסיכואנליזה : 'שפת הגוף היצרי', 'שפת הגוף הדיאדי' ו'שפת הגוף הבין- סובייקטיבי' . הוא מסייע למטפל להתייחס אל הקשר בין הגוף למיניות ולמגדר דרך שלושה צירים : ( 1 ) הטלטלות והפגיעות בתחומי המיניות והמגדר, ( 2 ) הדרכים הנפשיות שלא לדעת על פגיעות אלה ו - ( 3 ) ביטוין דרך הגוף . השימוש במטריצת ההיסטריה מאמן את המטפל בקליטה רגישה של הנשי, הגברי והמיני המסופרים בגופנו . הרעיונות והמושגים של 'מטריצת ההיסטריה' מוטמעים במהלך הספר, אך הם מעודכנים ( דרך רעיונותיהם של בולס, בריטון וברומברג ) ומודגמים בחלק הרביעי בעזרת דוגמאות קליניות .
|
|