|
|
עמוד:9
שפה וסיפור 9 בצורת בעיה גופנית . כבר אי-אפשר לא לראות אותם או לא להרגיש את הכאב שהם מסבים לנו . ולמרות שמקצועו של הפסיכולוג הוא מקצוע מכובד ומבוקש, עדיין אנשים נאורים ( כולל אנשי המקצוע עצמם ) נרתעים ממנו, מגיעים אליו בלית ברירה, ומתביישים בעצמם כשמעטה המהוגנות נסדק לכאורה דרך בעיה גופנית, שלא נעלמת . הנטייה להכחיש את הקונפליקטים והקשיים הנפשיים שמתחת לפני השטח, ולהתמקד ב"זעקות" הגופניות באמצעות כל קשת הטיפולים הגופניים האפשרית, היא מאוד רווחת . מכיוון שכך, ומכיוון שקשה דרכו של אדם אל הטיפול הפסיכולוגי, נדרש מן הפסיכולוג המטפל שיהיה קשוב לפנים הגופניים של מצוקותינו הנפשיות, כשהן נסתרות מאתנו ומקשות עלינו . מרים, האישה הנואשת שהזכרתי, זקוקה לאיש מקצוע שישמור על קשר עין עם המצוקה הגופנית שלה מבלי "להתקיף" אותה ישירות כדי שהיא, שמדיום הטיפול הנפשי זר לה ומפחיד אותה, תוכל להתיידד אתו, להבין אילו לבטים וקשיים רגשיים מעיבים על חייה, ולא לחוש שהיא "חופרת סתם", כפי שאמרה לי . היא זקוקה למטפל שיחוש נוח להתבונן בתופעות גופניות כחלק משיח נפשי . אולם המטפלים בנפש מורגלים במילים ומשמעותיהן, בעוד ההדהוד הגופני ותופעותיו השונות לרוב זרות להם . הפסיכואנליזה, המפְרה כיום את הטיפול הפסיכולוגי, החלה את דרכה בהתעניינות בסימפטומים גופניים ובהבנתם כדרך המלך אל חיי הנפש של הגבר הסובל או האישה הסובלת . "אנה או" היתה מטופלת של יוזף ברויאר, שותפו הבכיר של זיגמונד פרויד, והמקרה הראשון המתואר בספרם המכונן "מחקרים בהיסטריה" ( 1895 ) . היא היתה בת 21 כשהופנתה על ידי משפחתה לד"ר ברויאר, וטופלה על ידו בין השנים 1880 ו - 1883 . היא סבלה מסימפטומים גופניים מגוונים כגון אלם, מצמוץ, הפרעות בראייה ושיתוקים, בעיקר ביד ורגל ימין, שמצבם הוחמר תוך כדי הטיפול שלה באביה החולה ואחרי מותו . בספרם של פרויד וברויאר מתוארת "אנה או" כבעלת אינטלקט מרשים, שיכול היה לעכל "חומרים מנטליים קשים", ונראה שהיו לה צרכים אינטלקטואליים שלא סופקו אחרי שעזבה את בית הספר . היא מתוארת כעלמה בעלת כישורים ספרותיים ודמיון מפותח, הנאלצת לחיות קיום יומיומי מונוטוני . במפגשים הטיפוליים שלה עם ד"ר ברויאר נפתחה בפניה האפשרות לבטא את עולמה הפנימי ומצוקותיה דרך מה שהיא כינתה "התיאטרון הפרטי" שלה . במהלך המפגשים היא התעקשה לדבר באופן חופשי כדי "לנקות את הארובות",
|
|