|
|
עמוד:13
התחביריים של כתיבתו והשפעתם על אופי כתיבתו, הדרכים שבהן נוצרים רבדי משמעות גלויים וחבויים ביצירותיו, אוצר המילים והמשלבים הלשוניים וכן דרכי השיח . כמו כן, מציע המחקר התבוננות משווה בין יצירות מוקדמות ומאוחרות ביצירתו על מנת לבחון מגמות של שינוי שחלו במהלך 37 שנות כתיבתו לילדים . בפרקים הראשונים של הספר נסקרים הרקע התיאורטי של התקופה, הז'אנר והיוצר בהתייחסותו לשפה העברית . בהמשך, בכל פרק נידונים בכלים בלשניים מאפיין סגנוני ואופני הופעתו ביצירותיו השונות : תחדישי הלשון, מאפיינים תחביריים סמנטיים, אינטרטקסטואליים ופרגמטיים שעניינם עיצוב אופני השיח של ילדים ובוגרים . פרק נפרד מוקדש להתפתחויות בכתיבתו של שלו ולשרטוט ההבדלים בין תקופות מוקדמות למאוחרות ביצירתו . בפרק זה נכלל גם דיון משווה בין גרסאות שונות של יצירה אחת . ממצאי המחקר מעידים על עושר כתיבתו של מאיר שלו לילדים ועל הגיוון בדרכי ההבעה בספריו . את אהבתו לשפה העברית, עליה הרבה להכריז, יישם שלו הלכה למעשה בספריו, ובכתיבתו ניכר שהוא מבקש להנחיל אהבה זו לדור הצעיר . שפתו לרוב תקנית, גבוהה, טהרנית למדי, ובספרו הראשון אף מליצית . מאיר שלו היה אומן חידושי לשון, היוצר פעלים, שמות וביטויים חדשים על סמך ביטויים קיימים ובדומה להם . יצירותיו נכתבו לרוב במשפטים מחוברים וכוללים משפטים מרובי איברים . חזרות ותקבולות היו כלי תחבירי בולט בכתיבתו וסייעו להבעת רגשות, לתיאור מצבים וליצירת מקצב דינמי . כלים שונים ומגוונים שימשו את שלו ליצירת הומור ושנינות וליצירת רבדי משמעות גלויים וסמויים הפונים לא רק אל הילדים אלא גם למבוגרים המקריאים להם את היצירות . אהבתו למקורות, ובפרט למקרא, באה לידי ביטוי, בעיקר ביצירותיו הראשונות, בארמזים מקראיים ובשברי פסוקים וביטויים, שקורא מיומן ידע למצוא אותם בספריו . אל רבדי משמעות מילוליים אלה מצטרפים רבדי משמעות נוספים בזכות איוריו השנונים של יוסי קָקִיתִי קָקָאוֹ וְהַיָּרֵחַ יוֹרֵחַ 13
|
|