|
|
עמוד:12
[ 12 ] 2 . העיקרון היסודי הראשון הוא שהמטרה של סיפור המסתורין, כבכל סיפור אחר ובכל מסתורין אחר, היא לא החשכה אלא האור . הסיפור נכתב לרגע שבו הקורא אכן מבין, לא רק בשל הרגעים המקדימים הרבים שאותם לא הבין . כוונתה הבלעדית של אי-ההבנה היא כמו מתווה אפל של ענן שיוביל לרגע של התבהרות ההבנה ; ורוב סיפורי הבלש הגרועים — גרועים כי הם נכשלים בנקודה זו . הכותבים מחזיקים בדעה מוזרה שעליהם לתעתע בקורא ; ושכל עוד הם מתעתעים בו אין זה עניינם אם הם מאכזבים אותו . אך אין צורך להסתיר סוד, אלא נחוץ שיהיה סוד ; ואם יש סוד, אזי שווה להסתירו . אסור שהשיא יהיה אנטי קליימקס ; הוא לא יכול להתבסס על הובלת הקורא בריקוד ונטישתו בתעלה . השיא לא יכול להיות רק התפוצצות בועה אלא הפצעת שחר ; והפצעת השחר מודגשת על ידי האפלה . כל צורת אמנות, כל כמה שהיא טריוויאלית, מתייחסת לאמיתות רציניות כלשהן ; ואף שאנו דנים בלא יותר מאשר משהו רב ערך כמו אספסוף של ווטסונים, שכולם מתבוננים בעיניים עגולות כשל ינשופים, עדיין חשוב להתעקש שאלו אנשים שיושבים בחשכה וראו את האור הגדול ; ערכה של החשכה הוא רק
|
|