|
|
עמוד:11
תשרי תשפ"ו, ספטמבר 2025 גיליון 101 11 באיראן והצעתי שלא ימהרו להתקדם עם הפרויקטים . מול המקדמות שקיבלנו אתם צריכים לתת תוצרת – אל תמהרו . אל תבצעו . קחו את המקדמות ואל תרוצו לספק את מה שהתחייבתם . גם בנושא הנפט הצלחתי לשנות דברים . היה לי קשר טוב עם משה ביתן, ראש מנהל הדלק . הוא שמע את העצות שלי והחל לחפש אלטרנטיבות לנפט האיראני . נפתח משא ומתן עם מקסיקו וכשהנפט האיראני הפסיק להגיע אלינו, הייתה לנו כבר אלטרנטיבה" . * * * בספטמבר ,1978 כמה ימים לפני שעזב את איראן, ביקש לוברני להיפרד מהשאה . השגריר החדש, הרמלין, עדיין לא הגיע לטהראן, ועל פי הפרוטוקול הדיפלומטי אסור ששני שגרירים, היוצא והנכנס, ישהו באותו זמן במדינת היעד . עוד לפני הגעתו של הרמלין לטהראן, ביקש לוברני משר החוץ משה דיין לעכב את מינוי השגריר החדש . זו תקופה לא קלה באיראן, הסביר, דברים משתנים מיום ליום, לא טוב שיגיע לכאן שגריר חדש דווקא בימים כל כך קריטיים . דיין לא הסכים לדחות את המינוי . לפני שהרמלין הגיע לטהראן, אשתו שאלה את שרה מה כדאי להביא . "אל תביאו דברים יקרים . תשאירו כל מה שאפשר בבית . . . " שרה ייעצה לה . משפחת הרמלין הגיעה לטהראן עם מכולה שלמה : ציוד, רהיטים, ספרים . עוד לפני שהגיע לטהראן, אורי הציע לו לחכות קצת עם המכולה . לראות מה קורה ורק אז להתבסס במקום החדש . הרמלין הגיע עם המכולה וכעבור פחות מארבעה חודשים, יחד עם נציגים נוספים של ישראל, נמלט מהמדינה . רוב הדברים שהגיעו במכולה נשארו מאחור . נשדדו ונשרפו . . . אורי : "הפגישה האחרונה שלי עם השאה נמשכה כמעט שעה . פגישה שונה מכל הפגישות האחרות שהיו לי איתו . השאה היה במצב רוח קודר . בקושי חייך . היה מאוד עצבני ומהורהר . התחושה הייתה שהאיש חולה . הסברתי לו שאני עוזב לאחר שש שנים . דיברנו קצת על הסכמי קמפ - דייויד בין ישראל למצרים . הוא כל הזמן היה מהורהר . הרגשתי שהוא לא ממש בתוך השיחה . ביקשתי שידאג שהקשר עם השגריר החדש יהיה טוב כפי שהיה איתי . השאה החל לחשוב בקול עם מי כדאי לשגריר להיות בקשר והחל לפסול שמות של כאלה שלא מהימנים עליו . זה היה ממש פתטי לראות איך האיש הזה, שעד לא מזמן שלט במדינה שלו ללא עוררין, מהרהר וחושב מי הם האנשים המהימנים עליו ונאמנים לו . . . כנראה שהוא יודע שנותרו מעטים בלבד" . בסיום הפגישה שלח לוברני מברק, סודי ביותר, לשר החוץ משה דיין ולמנכ"ל המשרד : "התרשמותי מהאיש היא קשה . אינו אותו איש שהיה מוכר לנו . עשה רושם מרוחק ולעתים אף בוהה . אין ספק שהאיש עבר סיוט אשר ממנו טרם התאושש לחלוטין . הנו מלא פחדים ואינו בטוח לגבי העתיד . המדאיג ביותר היא התחושה שהאיש נשמע כמשלים עם גורלו מבלי שמצאתי אצלו רצון נחוש לכוון את פני הדברים ולשנותם" . ימים ספורים לפני שסיים את שליחותו וחזר לישראל, תיאר במכתב לבתו אסנת, את תחושותיו לנוכח מה שקורה באיראן ( המכתב פורסם ב"הארץ" ב - 2025 . 6 . 27 ) : "במדינה זו יש לנו הרבה אויבים . לא אוהבים אותנו לא רק בגלל הסכסוך במזרח התיכון והשפעותיו אלא גם - כפי שידוע לך - מבחינת האמונה השיעית אשר איננה סובלנית כלפי היהודים בכלל, והישראלים בפרט - משום שהם מוגדרים כאויבי האסלאם . עד היום היה המשטר מחסום להתנכלויות הכוחות העוינים לנו אך מה יביא עמו העתיד – קשה להתנבא . "טובות או ישועות ונחמות – נראה לי שלא ! "בליבי אני יודע שהמדינה הזאת תעבור "זה היה ממש פתטי לראות איך האיש הזה, שעד לא מזמן שלט במדינה שלו ללא עוררין, מהרהר וחושב מי הם האנשים המהימנים עליו ונאמנים לו . . . " "הצענו להרמלין לא להביא דברים יקרים . תשאירו כל מה שאפשר בבית . . . משפחת הרמלין הגיעה לטהרן עם מכולה שלמה : ציוד, רהיטים, ספרים, וכעבור פחות מארבעה חודשים נמלט מהמדינה . רוב הדברים שהגיעו במכולה נשארו מאחור . נשדדו ונשרפו . . . עתה - לסירוגין או בצורה מתמשכת - תקופה קשה וסוערת ואודה על האמת שאני שמח שהאחריות לעניינינו לא תיפול יותר על כתפיי . "עייפתי מאוד מאחריות זו וקשה לי לעלות על דעתי שהייתי יכול לאגור את אותם כוחות נפש ואף את הכוח הפיזי הדרוש כדי להתמודד ביעילות עם המציאות החדשה . טוב מאוד שמגיע לכאן מישהו חדש עם כוחות רעננים שיישא בעול זה . "אך מעל ומעבר לכל הדאגות הנ״ל אני חייב לציין עוד הבט אחד של המציאות כיום שהוא מרתק אותי . האווירה כאן היא משהו דומה למה שתיארתי לעצמי שהייתה האווירה ערב המהפכה הצרפתית או מהפכה חברתית ופוליטית דומה . זהו פנומן מעניין ביותר וחוויה שלא אשכח זמן רב . "עם המתפרץ להשיג יותר חופש . וכדי לחוש את עוצמת הרוחות החדשות המנשבות כאן, יש כמובן להנתק מהבעיות המיוחדות ששינויים אלה גורמים לנו לישראלים וליהודים ועליי לחשוב על הדברים ולחוש אותם כאזרח העולם . כאדם הרגיל לחופש ביטוי והתארגנות אשר כל מגבלה במגזרים אלה נוגדת את השקפת עולמו . ובכן נדמה לי שימים הרי גורל הגיעו לאיראן ואין ספק שמסערה זו תצא המדינה הזו שונה בתכלית מזו שהכרנוה" . מאות אלפים מפגינים בטהרן נגד השאה . "בליבי אני יודע שהמדינה הזו תעבור - לסירוגין או בצורה מתמשכת - תקופה קשה וסוערת . " . כתב לוברני לבתו אסנת ערב עזיבתו את איראן .
|
|