|
|
עמוד:73
תשרי תשפ"ו, ספטמבר 2025 גיליון 101 73 בשנת 1944 הוקמה "הליגה הערבית" – ברית לשיתוף פעולה מדיני, צבאי וכלכלי . גם ערביי ארץ ישראל זכו לייצוג בגוף החדש, ולראשי היישוב היהודי בארץ היה ברור כי גוף זה ימלא תפקיד מרכזי בניסיון להכשיל הקמת מדינה יהודית עצמאית . באותה תקופה הייתה למצרים ההשפעה הרבה ביותר בעולם הערבי, וכך, כאשר החלה "הליגה הערבית" בפעילותה במרס ,1945 נקבעו משרדיה המרכזיים, באופן טבעי, בקהיר . ראשי הסוכנות היהודית – שהמחלקה המדינית שלה הייתה ממונה, בין היתר, גם על הפעילות המודיעינית של הסוכנות – החליטו להקים מודיעין במצרים . אליהו אפשטיין ( לימים אליהו אילת ) , ראש המחלקה המדינית, ועמו אליהו ששון ראש המחלקה הערבית ואיש המחלקה המדינית, ראובן זסלני ( לימים שילוח ) , יצאו למצרים עוד באותו חודש . אחד מהישגיו של ששון, היה גיוסה לשירות המחלקה של יולנדה הרמר, עיתונאית יהודייה ילידת אלכסנדריה, שהייתה בעלת קשרים מגוונים בחוגי החברה המצרית הגבוהה, ובכורח נסיבות, מצאה עצמה בראש הרשת כמעט לבדה . תפקידה של הרשת החשאית בראשותה של הרמר היה כפול : לאסוף מידע בכל האמור בעֲמָדות של מצרים ו"הליגה הערבית" בשאלת ארץ ישראל ובאשר לפעולותיהן בנושא ; ולקיים פעילות דיפלומטית חשאית כדי לנסות ולהגיע להסדר מדיני בשאלת ארץ ישראל . המחסור בפעילים בניהול הרשת במצרים הביא את הרמר לפנות לפילפול, שהפך משנת 1947 ל"יד ימינה" ולמנהל התפעולי של הרשת . דו"חותיה של הרמר הועברו דרך אירופה, ומשם לירושלים . פעילותם של הרמר - פילפול נשאה פרי חשוב כאשר שלחו ל"מחלקה המדינית" תמצית מן הדו"ח שהוגש למועצת "הליגה" ערב ההצבעה באו"ם על החלטת החלוקה . בדו"ח זה פורטו כל הבעיות הכרוכות בהקמתו של צבא "הליגה" : מימונו, גיוסו, ריכוזו, חימושו, ציודו, הפיקוד עליו ותכנון מבצעיו . אחד ממקורותיהם במנגנון "הליגה" המציא להם את נוסח ההחלטות הצבאיות והמדיניות שנתקבלו בכינוס, באחת מהן נאמר שצבאות ערב יפלשו לארץ ישראל אם וכאשר יישלח אליה כוח בין - לאומי . עם התעצמות הלחימה בארץ התרופפו הקשרים בין "המחלקה המדינית" לבין אנשיה במצרים . רוב השליחים הארצישראלים שפעלו במצרים בתחומים שונים, עזבו, וחדשים לא באו במקומם . הרמר נותרה לבדה, ללא קשר, הנחיות והדרכה מירושלים, ונעזרה בעיקר בפילפול ובקומץ שליחים שנשארו . עדיין נותרה להם גישה אל מרכז "הליגה הערבית" ואל צמרת השלטון המצרי, עיתונאים ודיפלומטים זרים בבירת מצרים . פילפול ריכז את פעילות המודיעים המקומיים של הרשת והפעיל שני עובדים במשרד המרכזי של "הליגה הערבית" . שלושה ימים לפני ההכרזה על הקמת המדינה, פילפול השיג פרוטוקול של דיון בסנט המצרי מה - 11 במאי ,1948 שהסמיך את ממשלת מצרים לצאת למלחמה . הפעילות המודיעינית הייתה עכשיו קשה יותר : ב - 15 במאי נעשתה הפעילות הציונית במצרים לבלתי חוקית, פעילים ציוניים – ובהם פעילים ברשת החשאית – נעצרו על ידי שלטונות מצרים . ערב הפלישה ציפה פילפול לקשיים בקשר עם ארץ ישראל, ודאג לקשר חלופי . הוא כתב לרב הקהילה היהודית ברומא, הרב פראטו, הציג את עצמו בכינויו "משה בן - פרעה" והסביר את בעייתו : "נותקתי לחלוטין מדוד בן - גוריון, נמעני הנכבד למידע על המתרחש במצרים . בציפייה להתנגשות שתתרחש בקרוב, אני מבקש את סיועך להעביר לא"י את הידיעות שאשלח אליך באופן סדיר בעתיד באמצעים המהירים ביותר ( רדיו, טלגרף, או אחרים ) . מר בן - גוריון יודע את זהותי האמיתית" . פראטו מסר את המכתב לאריה שטרן, ראש "המרכז לגולה" ברומא, והקשר עם פילפול נמשך אפוא באמצעות שלוחת הש"י באירופה, ועבר מידיה ל"דעת" ( השלוחה המבצעית של "המחלקה המדינית" של משרד החוץ – משורשי "המוסד" ) בפריז, אחד ממקורותיהם במנגנון "הליגה" המציא להם את נוסח ההחלטות הצבאיות והמדיניות שנתקבלו בכינוס, באחת מהן נאמר שצבאות ערב יפלשו לארץ ישראל אם וכאשר יישלח אליה כוח בין - לאומי אותות הצטיינות שהוענקו לפילפול על לחימתו במסגרת ליגיון הזרים הצרפתי יולנדה הרמר . עיתונאית יהודייה שעמדה בראש רשת הריגול במצרים
|
|